*סיקור זה מאומגרץ מאתר אחר(אני כתבתי אותו, זה בסדר) ולא היה לי כוח לערוך אותו ולכן הוא יהיה כושל. בנוסף, זה סיקור המנגה הראשון שלי אז הוא סופר כושל אפילו, לול. אתם תשרדו*
שם המנגה באנגלית: Doubt
ידועה גם כ: Rabbit Doubt
ואם אשתמש ביכולת העברות המדהימה שלי: ספק, ארנב[שפן?] ספקן.
תאריכי יציאה: 27 בדצמבר 2007 עד ה12 בפברואר 2009.
מנגקה: טונוגאי יושיק
ז'אנרים: דרמה, אימה, גור[יענו דם, חלקי גוף חתוכים, המון מוות, עוד קצת דם], מיסתורין, פסיכולוגיה, שונן.
מספר פרקים: 20 + פרילוד
את המנגה אפשר לקרוא באופו ישיר
כאן, או להוריד באיכות קצת טובה יותר
כאן.
דאובט זה בעצם משחק סלולרי רב משתתפים ביפן, שמחבר בין מספר אנשים ראנדומליים. בהתחלה, כל האנשים במשחק הם ארנבים תמימים הגרים בקולוניה[יותר כמו פריפריה] הקטנה והבטוחה שלהם, כשלפתע 'מתגנב' לקולוניה זאב. הזאב חייב להעמיד פנים שהוא אחד מהארנבים ולאט לאט להרוג את כולם. הזאב נבחר באופן ראנדומלי מכל האנשים במשחק ובכל תור הוא בוחר להרוג את אחד הארנבים, ובכל תור הארנבים צריכים לגבש דיעה ולנחש מי הוא הזאב. יו היה סתם אדם תמים ששיחק בזה, ובאחד הימים החליטו חבריו למשחק והוא שהם צריכים להיפגש מפני שהם משחקים יחד כל כך הרבה זמן[מספר משחקים, כמובן]. העלילה מתחילה בכך שיו מחכה לחבריו שיגיעו כשלפתע חברתו לכיתה, מיטסוקי, שלא קשורה למשחק בכלל, רואה אותו. היא נשארת יחד איתו כשלפתע יו מתרץ את עזיבתו ולאחר שני צעדים נתקע בבחור גבוה[וחתיך, אם יורשה לי. ויורשה לי כי זה הסיקור שלי!] ומבקש סליחה ממנו, אבל... יפן היא יפן, והבחור תופס אותו מחולצתו ומאיים עליו, כשלפתע מגיעה לאזור בחורה חמודה ודורשת מהבחור, אייג'י, לשחרר את יו. השניים מתגלים כחבריו של יו מהמשחק- אייג'י והארוקה. הם פחות או יותר מסבירים למיטסוקי על המשחק, מיטסוקי מאיימת על אייג'י ומרביצה ליו, ואז מסתבר שאחת מחברי המשחק תאחר ושהשני לא יגיע. לבסוף מגיעה ילדה [חמודה להפליא] על כיסא גלגלים, שמתגלה כחברת הקבוצה שאמרה שתאחר. הקבוצה מחליטה ללכת לקראוקה[כהרגלם של היפנים!], ושם... העניינים מתחילים להסתבך.
דיעה אישית: אני, בתוך מאזוכיסטית-סאדיסטית גאה, מאוד נהניתי מהמנגה, למרות שהמחשבה הראשונה שלי בפרק השני הייתה "פאקינג שיט, זו מנגה שמבוססת על המסור?!", אבל המנגה התגלתה כהרבה, הרבה יותר חולנית מזה[מכאן- המנגה לא מומלצת לאנשים בעלי לב חלש או אי-חיבה כלפי סרטי המסור/יעד סופי]. לא היה שם קטע שאכזב אותי[טוב, כן היה. בחרתי לעצמי דמות אהובה עוד בפרק הראשון ובפרק השני... כבר אין דמות אהובה. ווטפ!], ונהניתי מכל רגע.
הציורים ממש טובים אם כי הם לא ברורים כל הזמן, וצריך לקרוא את זה פעמיים[או יותר] בשביל להבין את כל הרעיון הסתתר מאחורי כל פאנל ופאנל[כמו נגיד, בפרק הראשון בעמוד הרביעי, כשיו מכניס את היד לכיס].
העלילה גם היא סוחפת למדי, ומצאתי את עצמי מסיימת את המנגה בשעתיים וחצי, פלוס מינוס.
...בכלאופן! תקראו את המנגה הזו, אנשים! משחקי מאפיה[ראביט דאובט זה משחק מאפיה] הם קונספט ממש נחמד למנגות גור.
סיוטים נעימים!
נושא: Doubt 
Thu May 12, 2011 12:13 am
