Hallyu Wave

ג'אקיונג מצמץ. "... איך להגיד שאני לא רוצה ללכת לישון נחשב שאני מתנהג כמו ילד בן חמש?"

{{טוב, אני מודה- הוא באמת מתנהג כמו ילד בן 5. חמודי של אמא ♥}}

"רק ילדים בני חמש לא מבינים ששינה זה חשוב." מונצ'ול אמר, עוד תוהה איך לעזאזל השיחה התגלגלה למצב הזה מדיבורים על הריונות וגלידה. 'לפחות אנחנו כבר לא מדברים על גלידה...' הוא כמעט ונתקף בחילה רק ממחשבה על הדבר המתוק הזה. "עכשיו באמת, אולי פשוט נלך לישון? יש לנו יום ארוך מחר..." הוא מלמל.



{{ידעתי שהרולפליי יחיה כשעטר תחזור ;_;~!!!
ולהזכירכם מונצ'ול שונא דברים מתוקים אז הבחילה ממחשבה על גלידה הגיונית לגמרי.
והוא גם אוהב לישון. ם:}}

ג'אקיונג חשב על זה לרגע. "אני אלך לישון אם היונגנים ייתן לי לישון איתו~~~"

{{היונגנים=מונצ'ול, למקרה שזה לא היה ברור. ברגע שהם יידעו על התפקידים שלהם בלהקה הוא יהפוך להיות לידרנים, אבל בינתיים הוא היונגנים~~~ }}

{{עטר, בתור קוריאנית- את נכשלת קשות XD}}

"אתה לא ישן לבד, אתה עם הבנות בחדר." מונצ'ול אמר שוב, לא מבין למה ג'אקיונג מסרב להבין את העובדה הזו.

{{אני נכשלת גם לא בתור קוריאנית אז... זה בסדר.}}

ג'אקיונג נאנח, מוותר "טוב. אם היונגנים אומר... אני אלך לישון." הוא עשה סיבוב דרמטי, נכנס לחדרו בצעד איטי.

{{טוב בעיקרון אני יכולה להמשיך לחפור על ג'א אבל זה נראה לי חסר פואנטה... שנעבוא יום?}}

{{.........אני עושה טיים סקיפ למחר בבוקר כי עכשיו אם נכתוב שכל אחד הולך לחדר שלו לישון יהיה די מסובך בהתחשב בכך שמעיין וליליאן לא יכולות להגיב מסיבות כאלו או אחרות. ._. אז טיים סקיפ! הוריי!
תעירו את הדמויות שלכם, אנחנו כבר נראה מה אנחנו עושים עם ג'ינקי ויון, ו.. אה.... אין להם אוכל בדירה אז אתם מוזמנים לגרום להם להילחץ מזה ש"אומייגודאינלנוהאוכלךלכשחדגכחלדגיכשד", אבל התכנון הוא שהאסופ יהיה סופר-נחמד וייקח אותם לארוחת בוקר, אז בלי להמציא אוכל משום מקום שוב. אוקיי?;_;



אמפג עטר את אפילו לא מבינה XD אני יושבת וכותבת את ההדועה הזו ואז כשאני עושה שלח הוא אומר לי שמישהו פרסם הודעה בזמן שכתבתי את זה XD}}

{{לול~ אני במסעדה עם ההורים אבל הם משעממים אז. המ.}}

ג'אקיונג לא רצה לקום. הוא בקושי ישן בלילה, חלק בגלל ההתרגשות וחלק פשוט כיוון שהוא אף פעם לא ישן טוב. אבל השעון המעורר של אחת הבנות היה חזק כל כך שלא היה לו מה לעשות. הוא בהה באוויר במבט מעורפל ותהה איך לעזאזל הוא יעמוד על הרגליים, שלא לדבר על לרקוד. בינתיים הוא פשוט המשיך לשבת במיטה.[u]

{{עטר לא רגילה לפלאפון החדש שלה אז BEWARE, TYPOS AHEAD!
אבל אנחנו אוהבים אותה אז נסלח לה. 3:}}

מונצ'ול בהה בלנה כמה שניות. "אה." הוא גירד את עורפו ופיהק, אפילו לא מנסה להסתיר את זה הפעם. "מה השעה בכלל?"

ג'אקיונג הביט בשעונו."שבע בבוקר..." הוא מלמל ואז פנה ללנה. "אין לי בעיה ללכת~ מותר לי גם לקנות סוכריות בדרך?"[strike]