Hallyu Wave

{{-חייבת להתגבר על הצורך לצטט את ההודעה הבאה מסיקרט גארדן-}}

"יא," מונצ'ול משך את ראשו של ג'אקיונג לאחור, מפריד לרגע בין הפנים שלו לבין הגלידה. "תאכל כמו שצריך." הוא דחף נייר לפניו, "ותתנקה קצת, אתה נראה כמו ילד קטן"

צ'ין-הא גיחך לעצמו למראה הבעתו של דונגשו ההמום. הוא תמיד ידע שהוא מוזר. זה שיעשע אותו לראות איך אנשים מגיבים אליו.
"אני רק מקווה שנספיק להכיר את אחד את השני לפני שהאסופ ישתעמם ויחליט להעיף מישהו," אמר, מסדר את הפוני שלו. "בכל מקרה, אתם יודעים לפחות מתי זה יהיה?"


{{ אור את מוזמנת לענות XD }}

{{האמת אני חשבתי יותר בכיוון של פיקו אבל לאמשנה}}

ג'אקיונג ניקה את עצמו, מצחקק. "מצטער היונגנים~" הוא חזק לאכול את הגלידה. "רוצה קצת?"

{{אור עונה: מתישהו ): נו איןלי אתריך מדוייק אנחנו עדיין חסרים בשני אנשים שאם "מחר" לא יגיע במשחק גם לא יוצגו לעולם כלשךדחכלשדחגכךלףח
אנחנו צריכים גם תוכנית פרי-דביוט יש לי רעיון גאוני AND I WILL NOT לוותר על זה.
אז יש לכם זמן. ):



.....בפיקו הם לא הלכו לסופרלנד כזה?}}



"אלוהים ישמור, לא" מונצ'ול אמר, מרחיק את עצמו מג'אקיונג והגלידה. "אני לא אוהב דברים מתוקים, ג'אקיונג-אה. פשוט... תאכל את זה וזהו"


{{אבל ג'אקיונג מתוק ומונצ'ול אוהב אותו אז הוא בעצם מכחיששששששששששששש}}

{{בפיקו הוא אכל גלידה. שנזלה לו על היד. ואז יאוי. וגלידת וניל. מכונית מלוכלכת. וזה.}}

ג'אקיונג בהה בו בפה פעור, נעלב כמעט. "איך אפשר לא לאהוב מתוק?! כולם אוהבים מתוק!!!"

{{...אני לא יודע, קראתי את המנגה של פיקו(טראומות פוראבר). אני לא זוכרת דברים כאלו. אולי אני מדחיקה}}



"אני פשוט לא אוהב מתוק." הוא אמר, לא טורח לציין את העובדה שהכל בגלל אימו.

{{לולנאת המנגה לא קראתי... באנימה זה מה שהיה לול}}

ץ


ג'אקיונג הניד בראשו, חוזר לאכול את הגלידה שלו באיטיות משגעת, מתענג על כל לק. "אז לאן עכשיו?"

"לא" לנה ענתה בפשיטות, לאחר שהיא ניקתה את ידיה כששני משולשי הפיצה שהזמינה- נעלמו כאיילו לא היה.
"האמתי שהאסופ תמיד מאיים שהיא יעיף אותנו..." היא אמרה, כשהיא מתחילה לספור כמה פעם הוא איים אליה...ועל ג'אקיונג שיעיף אותם, וזה לא קצת.
היא הביטה על השניים, מרגישה לא קשורה...גלגל שלישי, הם נראו כמו זוג בדייט והידידה הרווקה.

{[אני לא נמצאת פה ממחר עד ה13 החודש...תרגישו חופשי להתעלם מהדמיות שלי! נ.ב...איפה אלירן נימצא?XD]}

{{ ראיתי שכתבת שהיא שאלה אם אנחנו הומואים~!!!! לולללללללללל XDDDDDD }}

"המ, זה היום הראשון שלי והוא עוד לא איים להעיף אותי. מצבי טוב, כן?" שאל אותם בגיחוך, לוגם מהקולה שלו בהנאה.

{{ ומה את מתלונת שאת גלגל שלישי? תגיבי יותר ;; }}

[אני יוצאת לנגב ביום שלישי וביום חמישי לוקחים אותי משם לאילת אז אני מה 12-16 לאפריל לא פה.]

מונצ'ול חשב על זה לכמה שניות, לא היה לו מושג לאן הם יכולים ללכת עכשיו. הם לא חשבו על זה עד הסוף כשהם החליטו להתחלק לקבוצות. "אהה, אני לא--" הוא התחיל אבל נקטע באמצע על ידי צלצול הטלפון הסלולרי שלו, שג'אקיונג כבר מזמן החליף לשיר של סופר ג'וניור. הוא הוציא את הפלאפון מהכיס בלי הרבה מחשבה וענה ישר, לא בודק ממי השיחה.
"יא, אתם לא בבית!" נשמע קול מעברו השני של הקו, ומונצ'ול הרחיק מעט את הסלולרי מאוזנו.
"זה היום החופשי שלנו, ברור שאנחנו לא בבית" הוא ענה כשהיה בטוח שהאסופ לא יצעק שוב.
"איפה אתם?"
מונצ'ול בלע את רוקו, מסתכל על ג'אקיונג, מתחיל לתהות באמת האם האסופ בעצם עוקב אחריהם ורוצה לבדוק אם הוא יספר לו את האמת על הגלידה. הוא העדיף לנסות את מזלו. "הלכנו לפארק ושם די... התחלקנו לקבוצות. ג'אקיונג ואני מסתובבים בעיר עכשיו." הוא הסתכל סביבו ואמר לו שם של חנות שהייתה בקרבת מקום, אבל מספיק רחוקה מהגלידריה.
"תחכו שם" הוא אמר וניתק, ומונצ'ול רק שחרר אנחת רווחה.
"תסיים את הגלידה שלך מהר, ג'אקיונג-אה. האסופ בדרך"

{{כשדגיכחלשדכישדלחי למה הוא כזה קוש ;_;}}

"תצמיד את הלשון שלך לגג של הפה שלך, זה יעבור יותר מהר" מונצ'ול מלמל, תופס בידו של ג'אקיונג ומושך אותו אחריו אל ספסל שראה באזור של החנות שציין בפני האסופ, מקווה בכל ליבו שהאסופ לא יגלה כלום.

{{זו עובדה ): לא היה לי ברייןפריז כדי לבדוק את זה אבל זו עובדה ךכשדגכףךל}}

{{כי הוא מושימושלם, דא}}

ג'אקיונג הנהן ועשה כדבריו של מונצ'ול, מופתע לגלות שזה עובד. אחר מיהר לסיםם את הגלידה שלו, מלקק את אצבעותיו בהנאה.

"אני ראשון?" שאל צ'ין-הא באכזבה ונאנח.
"טוב, אמ... תחביב... לאכול נחשב?" צחקק במבוכה, מעביר מבט חטוף על המלצר החתיך שכרגע התכופף כדי לנקות משהו שנשפך על הרצפה.
'יש לו תחת נהדר,' חשב לעצמו. 'אוה לעזאזל, אני חייב לסנן את המחשבות האלה מהראש ולהתרכז!' נזף בעצמו.

{{ סתם שיעשע אותי, הכנסתי טוייסט חביב לעלילה XD
הו צ'ין-הא, זונה קטנה שלי 3> }}

כשהם סוף סוף התיישבו על הספסל, מונצ'ול בזבז אף לא רגע בחיפושים אחר האסופ. "תקשיב, ג'אקיונג," הוא התחיל, מפקס את מבטו על הצעיר. "אם האסופ שואל- תכחיש את כל הנושא של הגלידה. לא היה, לא נברא. אנחנו רוצים לחיות. אוקיי?"

{{סתם כי אני מניחה שגם אם זה האסופ ייקח לו כמה דקות להגיע~}}

"...." דונגשו עקב אחרי מבטו של השני, לא היה קשה לשרטט את הקו הדמיוני בין עיניו לבין המקום אליו הוא הסתכל. הוא חזר להביט בשני. ברור היה לו שדברים כאלה לא אומרים בקול, אבל זה היה מלצר, כן? גבר. כן? הוא הביט בצ'ין הא במבט מרוכז מעט, כאילו בחן אותו פעם שנייה.

[כי נו, אם טוייסט אז טוויסט :סנוב:]

צ'ין-הא שם לב לזוג העיניים הנועצות בו מבט מצידו השני של השולחן, וניתק מייד את מבטו מהמלצר.
למען האמת, לא היה אכפת לו שהם ידעו, אבל לפחות לא ביום הראשון. הוא לא רצה שכבר עכשיו תתחיל ההיסטריה המיותרת הזאת.
"מה איתך דונגשו?" שאל צ'ין-הא, כמעט כאילו ניסה להתקיל אותו, לגרום לו להרגיש אשם שבהה בו. למרות שהוא ידע שזה בגלל שהוא בהה בתחת המדהים של המלצר.

{{ יאללה, עד הסוף XD }}

מונצ'ול נאנח לפני שחיבק את ג'אקיונג. "תקשיב, אם הוא באמת הורג אותנו, אני רוצה שתדע ש... זה הכל באשמתך." הוא אמר לפני שהתחיל לצחוק, פורע את שערו של הצעיר. אבל הרגיעה של מונצ'ול לא נמשכה זמן רב- צעקה מוכרת גרמה לו להפסיק לצחוק בבת אחת.

"יא, מה אתם חושבים שאתם עושים!" האסופ צעק, עושה את דרכו את השניים בצעדים גדולים. "אתם נראים כמו שני הומואים, וזה אפילו לא נראה חוקי. תפרדו, מיד" הוא שילב את ידיו והביט בשניים בכעס, מחכה עד שהם יפרדו לפני שהמשיך לדבר. "בכל מקרה, כשאתם חוזרים, אני צריך שתקחו אותה אתכם" הוא הצביע לבחורה שהייתה מאחוריו. "גם היא מעכשיו בקבוצה שלכם, ותגור עם הבנות"



{{אז, אמ, אנשימים; I PRESENT YOU דמות חדשה שנמצאת בעמוד הראשי כבר מלאן זמן(מצטערת על זה~~~), דמותה החדשה של רז: או הא אים. 3:
...הדמות החדשה שלי תבוא בהמשך, כי, אה, איןלי כוח להתעסק עם 3 דמויות בו זמנית לגכךדשגכחלידשגכךלח ;_;

אניווי, רז, את מוזמנת להתחיל להגיב מעכשיו~ ומצטערת שלקח ממש הרבה זמן ;_;~~~~ חשבתי שזה יהיה הרבה יותר מהיר}}

{{או גאד עם התמונות זה נשמע אפילו יותר סטוקרי מצידו של האסופ XD זה לגמרי משהו שהוא יעשה ךכלשחדךלכח}}

מונצ'ול חייך לכיוונה של החדשה, נעמד מהר כדי לקוד; "כן, אני קאנג מונצ'ול. נעים להכיר אותך" הוא אמר ומיד העביר את מבטו להאסופ. "למה אתה צריך לצעוק כאלו דברים ברחוב?"


האסופ משך בכתפיו. "למה אתם מתנהגים ככה ברחוב?" הוא השיב. "בכל מקרה, לי יש עוד דברים לעשות- אני משאיר אותה באחריותכם. הא-אים, תדאגי שהם לא יתנהגו ככה בציבור שוב." הוא אמר והלך, לא מסתכל שוב לעברם.