Hallyu Wave

{{כולכם מוזמנים לקבל שיחות ממשפחה/חברים וכאלו, אבל במידה ואתם רוצים שיבואו לבקר אתכם תנו איזה HEADS UP כזה ושלחו לי ה"פ, ואני אגיד לכם אם זה בסדר. קיי? קיי! הידד D: }}


מונצ'ול בהה באימה בשני האחים. הוא ידע על ג'אמין, ג'אקיונג לא הפסיק לדבר עליה- וזה רק גרם לו להיות מפוחד יותר. לפי מה שהוא הבין, ג'אמין הייתה אשמה בכל ההתנהגות הקופצנית, הצווחנית והפאנגירל-ית של ג'אקיונג, ובהתחשב בכך שהיא הגורם המשפיע- זה אומר שהיא הרבה, הרבה יותר גרועה מג'אקיונג. "אתה לא רציני..." הוא מלמל, מסתכל לשמיים ומנסה לשכנע את עצמו שכשהוא יסתכל חזרה על ג'אקיונג הוא יגלה שהוא הזה את הכל ובסה"כ קיבל איזה כדור בפנים שגרם לו להזות. אבל כשהוא החזיר את המבט שלו לג'אקיונג הוא גילה שלא מדובר בהזייה, והוא כבר הרגיש איך כל הכוח הנפשי שלו הולך ונגמר.
לא היה שום סיכוי שבעולם שהוא ישרוד שני ג'אקיונג, בעיקר לא כשאחת מהם היא באמת בחורה.

ג'אמין נעמדה, מושכת את ג'אקיונג אחריה, שניהם צוחקים צחוק זהה לחלוטין. אפילו הקול שלהם נשמע דומה (אבל זה היה בתהליכי שינוי). "איזה כיף זה לפגוש אתכם פה~" היא ציחקקה. "אני פה במפגש מעריצות של סופר ג'וניור~" היא הצביעה על הגוש הכחול הצווחני שהוזכר מקודם.
ג'אקיונג הנהן בכובד ראש. "... אנחנו פה סתם כי זה היום החופשי הראשון שלנו מזה המו~ן זמן. אנחנו משחקים כדורגל." הוא קפץ באושר. "חכי, אני אציג לך את כולם~~" הוא פנה אל המבוגר ביותר קודם. "זה מונצ'ול-היונגנים~" הוא הצביע עליו, אם כי מונצ'ול נראה יותר מדיי מת בשביל להגיב. "ואלה לנה-נונהנים, יון-נונה, דונגשו-היונג, צ'ין-הא-היונג, שיאנג-היונג," הוא התעלם מלחישת ה"וואו, הוא גבוה~" של ג'אמין ופנה אל אלירן. הוא הבין משיחתו של אלירן עם צ'ין-הא שהוא לא אוהב שמבטאים את השם שלו לא נכון, וכיוון שהוא ידע שאין לו שום סיכוי להצליח לבטא את זה נכון הוא פשוט וויתר, מביט בו במבוכה.

{{אגב, אני יודעת שאלירן יותר מבוגר ממונצ'ול אבל אני לא חושבת שהוא אמר לג'אקיונג את הגיל שלו וחוצמזה ג'אקיונג לא יודע לבטא את השם שלו אז בגלל זה הוא לא הציג אותו ראשון~}}

ג'אמין הביטה בהם בהפתעה קלה. "הייתם באמצע משחק? לא שמתי לב~ אם אני מפריעה אני אלך!" היא ציחקקה, חיבקה שוב את ג'אקיונג, נושקת לו על הלחי בחטף ואז רצה בחזרה לחברותיה, שבהו בהם במבט של "אומייגאד זו לגמרי הולכת להיות האובססיה החדשה שלי כשהם יעשו דביוט" (כי כמובן שג'אמין כבר התלהבה מהעובדה שאחיה התאום הולך להיות בלהקה. היא פאנגירל, אחרי הכל).
ג'אקיונג, עדיין המום מהעובדה שחבריו ללהקה ראו את אחותו התאומה מפילה אותו לרצפה (קצת מביך. מצד שני, היא הייתה יותר גבוה ממנו. אה, לא, זה היה אפילו יותר מביך. אופס.), ניער את ראשו. "לא~ בואו נמשיך את המשחק~~~" הוא רץ לכיוון הכדור ובעט אותו לכיוון השער של הקבוצה היריבה.

מונצ'ול התיישב על הקרקע, המום מכדי לעמוד. ג'אמין באה והלכה כמו סערה- הוריקן, אם לדייק- והשאירה אותו מאופס כוחות רק מהמחשבות על שני ג'אקיונג. "יא, ג'אקיונג" הוא קרא לו, מתעלם באופן מוחלט מהמשחק(ושוב, אם לדייק- מצ'ין-הא המפוחד ואלירן הכועס), "אתה לא יודע כמה אני שמח שתה איתנו בקבוצה, באמת" הוא לא טרח לציין את העובדה שהוא פשוט פחד מהמחשבה שאחותו תהיה איתם במקומו.


{{קבוצה=להקה, לא קבוצה במשחק. למרות שהם גם באותה קבוצה במשחק ם:;}}

{{ הממ... שנעברו לאכול? XD ושיתחילו לדבר ולהכיר >.<" }}

{{יש לכם אישור לחלק אותם לקבוצות ולעשות טיים סקיפ~ שכל קבוצה תעשה משהו אחר אומשהו ): שיאכלו/ישחקו כדורגל/ינגנו בגיטרה של שיאנג/משהו אחרררררר
מבחינתי שאפילו יאכלו במקומות שונים T_T
אני פשוט חולה-מתה וחסרת כוחות. מצטערת ):;;; }}

{{מה עם שיאנג? הוא גם רצה לאכול... ואינלי מושג מה לעשות כרגע עם ג'אקיונג, אז אם יש למישהי רעיון}}

למען האמת, צ'ין-הא אף פעם לא התנגד לאוכל, אבל עכשיו התחשק לו סטייק. רוב האנשים יחשבו שזה מוזר לאכול סטייק בשעה כזאת מוקדמת, כי.. טוב... זה מוזר. אבל הוא תמיד היה ככה.
בדירה הקודמת, הוא נהג לחסוך כסף במשך כמה חודשים, ואז לצאת עם ג'קי לאחת מהמסעדות היקרות יותר, שמגישים בהן סטייקים ענקיים. הוא כמעט רייר מעצם המחשבה. אבל הוא ידע שסטייק הוא לא אופציה כרגע, אז...-
"בטח," משך בכתפיו בחצי הסכמה.

{{ הם לא חייבים להיות ביחד :O שיצטרף ללנה צ'ין-הא ודונגשו אם באלך O: }}

[שיבוא שיבוא]

נו, הוא במילא לא היה רעב בכלל. אז מה זה חשוב לו לאן עם ילכו? "אני....אזרום עם מה שאתם תבחרו" דונגשו אמר לבסוף, מהנהן ומחייך מעט.