Hallyu Wave

{{סליח עטר~ 3>}}


"בלי נונה!" היא אמרה שוב. "אז תספר לי קצת על האחרים, לא יצא לי להכיר אותם עם כל הריקודים האלו."

[לא משנה את העובדה שהם זוג משמיייםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
קיי? קיי]

"אתה-" מין סאה מצא את עצמו חסר מילים. מה הוא?! הוא...באמת אמר את זה הרגע? זה לחלוטין תפס את הזמר לא מוכן. אולי אפילו אפשר היה להרחיק לכת ולומר שנפגע. כן.....כנראה שהוא נפגע. "תראו מי מדבר על להעמיד פנים?" הוא מלמל, מניד בראשו לפני שהחזיר את מבטו אל השני. "אתה לא מרגיש רע עם עצמך...? כשאתה חוזר הביתה לאישתך. לה סיפרת למה התגייסת כל כך מוקדם?"

ג'אקיונג הסמיק עוד יותר. בלי לקרוא לה נונה? זה יהיה קשה... "אני לא יודע~ את חלקם פגשתי רק אתמול, את חלקם יותר מזה." הוא משך בכתפיו וחייך אליה. הוא החל לספר לה, עד כמה שיכול היה לפרט, על כל אחד מהם.

{{... כי אין לי כוח לחפור עכשיו על כל אחד. תתמודדו D<}}

"היא לא יודעת שזה בגללך, אבל היא יודעת את הסיבה." הוא אמר כאילו זה ברור מאליו, "בניגוד אליך אני לא בורח מהעבר שלי, אני לא מתבייש במי שאני או במה שעשיתי." הוא קבע, מסתובב בכעס. "כשתוכל להגיד אותו הדבר על עצמך, אז אני אדבר איתך על זה" הוא הוסיף לפני שהתחיל ללכת לכייון הדלת, לא מוכן להישאר בחדר איתו עוד רגע.



{{הוא סטרייט, אוקיי?;_; ונשוי באושר ואני אהיה ממש עצובה אם הוא ואשתו יפרדו כי לגךדחכלךשדחכשךחל ילד בדרך ;_;}}



מאריסה נסתה לזכור כמה שיותר פרטים על כל אחד מהם, בטוחה שזה יהיה שימושי בעתיד; כמעט פורצת בצחוק כשג'אקיונג אמר רק דברים חיוביים על לנה. היא ממש לא אהבה את לנה, והיה לה קשה להאמין שמשהו ממה שג'אקיונג אמר היה נכון. זו לא הייתה אותה לנה שהיא זכרה, ולא רנאה היה כאילו היא השתנתה כל כך. לפחות החיבה שלה לקפה נשארה.
עד מהרה הם כבר הגיעו לחדר החזרות, שהיה הרבה יותר גדול מההוא שהם היו בו מקודם, והציגו את עצמם ברגע שנכנסו לשם. מאריסה זיהתה כמה רקדנים אחרים שכבר הופיעו איתה, והייתה שמחה לדעת שלפחות כאן כל הרקדנים היו ברמה גבוהה כמעט כמו שלה.



מונצ'ול רק נאנח. "אני מניח שכן" הוא עקב אחרי יון, מניח שהשאר ינהגו כמוהו.

{{-שיעול- אבל בואו נניח שהם לא יצאו מהבניין עדיין כי רז רוצה להכניס מישהו בהפתעה ): איןלי מושג עדיין מי אבל היא בקשה שהקבוצה תהיה פחות או יותר ביחד. }}

[אני יודעת אני יודעת. אבל מותר לי לחלום >;]

"...." מין סאה נותר בחדר, בוהה בהאסופ שיצא ולאחר מכן בדלת, במקום ממנו הוא יצא. הפעם הוא באמת היה אובד מילים. הוא לא חשב שהיא סיפר לה.....אז....אאוץ'

"אני בעד~" דונגשו אמר, מתקדם וכורך את זרועו סביב כתפה של יון כשנשען עלייה מעט בשעשוע. "ממשששש נפגעת ממנו הא? אל תיעלבי, חמודה".

{{אוקיי, אני מכניסה שתי דמיות. הן לא ממש משמעותיות, זה רק בשביל שהדמות שלי "תתגבר על העבר שלה". הם יהיו בצבעים סגול וסגול כהה וסביר להניח שזה יהיה הכל בהודעה הזאת}}
"אני מחפשת את הא אים". הבחור הסתובב בכל מקום. הוא היה גבוהה עם מבטא קצת משונה, בלונדיני טבעי עם עיניים קצת מלוכסנות
"אתה חושב שהיא פה"? שאלה האישה שהייתה לידו. היא הייתה נמוכה ממנו לפחות בשני ראשים והיה לה שיער חום גולש ועניים חומות מלוכסנות בצורה מושלמת.
השניים הגיעו, כחלק מסיבוב החיפושים שלהם, לחדר חזרות ומצאו חבורה של אנשים.
"אתם יודעים איפה הא אים"? שאל הבחור.
הא אים יצאה בחיוך מבין כל החבורה. "מה אתה עושה פה"? היא הייתה המומה כשראתה שהאקס שלה שם. זה לא נגמר טוב בניהם. הוא היה החבר שלה בתקופה שאמא שלה עוד הייתה בחיים, אבל במצב אנוש. הוא היה הכל בשבילה. הוא היה אבא, אמא, אח גדול ומישהו אוהב. ויום אחד היא מצאה אותו מתמזמז עם אחת האחיות בבית החולים. צעקות לא היו חסרות שם וגם לא מכות וסטירות מצידה של הא אים. ואז אמא שלה נפטרה, הוא נעלם והיא חזרה לקוריאה בהקדם האפשרי. מאחוריו צצה אחת מחברות הלהקה הקודמת שלה. "מה את עושה פה? ממתי את מכירה אותו"? היא הייתה המומה. היא לא האמינה שזה קורה לה. "אני.." הבחורה לא ידעה מה להגיד. "אנחנו רוצים להתחתן והיא רוצה לקבל אישור ממך לפני שנעשה את זה". אמר הבחור בצורה ישירה וכואבת למדי. הא אים לא ידעה מה לעשות, כלה עולם שלה חרב עליה. לא היה לה אף אחד חוץ מהחברה שלה, ועכשיו היא עושה לה את זה? "מה אתם רוצים שאני יגיד"? צרחה הא אים, מתחילה להרגיש את הדמעות זולגות. "אני יודעת שקשה לך". אמרה הבחורה וליטפה את גבה. "אבל זאת לא אשמתנו שהאהבה תפסה אותנו לא מוכנים". הא אים לא ידעה מה להגיד. היא העיפה את היד של החברה שלה לשעבר ממנה. "מזל טוב". היא חייכה במרירות. "אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים". הא אים ברחה משם מהר ככל שיכלה, משאירה את הבוגדים עם חיוך מרוצה על הפנים.
{{כן, אני יודעת שזה די מוזר ודי רנדומאלי, אבל אני רוצה לשנות את הדמות שלי וזאת נראתה לי דרך מעניינת לעשות את זה. תרגישו חופשי להגיב איך שבא לכם}}

{{אני חושבת ש'כל השאר' שלנו חסר קצת, כי שיר קצת... טסה, והיא שני אנשים מתוך שלוש שיש ב'שאר' XD}}


מונצ'ול הנהן, תופס בידו של שיאנג ומושך אותו אחריו.



{{ ^ לגמרי פילר שוב}}

{{ סאמא שלכן את מתקדמות כשאני לא כאןןן~ :@:@:@ }}

צ'ין-הא בהה במתרחש בשיעמום. לא היה לו אכפת מה השמוק הזה אומר. בעיניו, הציפיות שלו מעצמו היו יותר חשובות.
ולגבי הא-אים? הבחורה הזאת היא אופרת סבון מהלכת. צ'ין-הא לא סבל את כל הדרמות האלו. זה היה כל כך מיותר. אבל אם הוא מתכוון להיות בלהקה הזאת, הוא לא רצה ליצור חיכוחים עם אף אחד. הוא החליט להיגרר בשקט אחרי השאר.
הוא פיהק, ומתח את שריריו- "אז שנזוז?"

{{אממ בגלל שאין לי מה להגיב בנתיים ואמרתם שיש התפצלות של שלושה כיוונים, אז נגיד שהיא הלכה ישר}}

{{ברור לך שבחרת את אלו שהם כנראה הכי סוציאלי-אוקוורד כן? XD
ניחא, A LEADER GOTTA DO WHAT A LEADER GOTTA DO! או משהו בסגנון}}

כמו שיון אמרה, כשהם הגיעו להתפצלות מונצ'ול המשיך ישר, עם שיאנג בעקבותיו. לקח להם כמה דקות, אבל בסופו של דבר הם הצליחו למצוא את הא-אים, ומונצ'ול נעצר כמה צעדים לפניה. לא היה לו מושג מה לעשות, והוא באמת קיווה שהאחרים ימצאו אותה ולא הם כי הוא פשוט לא הסתדר עם בחורות, בעיקר כאלו שהוא לא הכיר. "אה... הא-אים?" הוא ניסה בשקט, מתקדם לעברה לאט. "את בסדר?"

{{אני יודעת שזה לא ממש קשור, אבל אהבתי את ההתחלה של הרולפליי של האסופ ומין סא}}
"היי". אמרה הא אים בחיוך. הדמעות, למרבה הפלא, כבר הספיקו להתייבש. "איפה כולם"? היא שאלה כאילו לא קרה כלום.
{{אני יודעת. אבל אני צריכה את שיאנג אז...}}

{{תודה XD}}

"כולם... מחפשים אותך, האמת" מונצ'ול גירד קצת את עורפו. הוא באמת לא ידע מה לעשות וזרק מבא מצוקתי לשיאנג, כאילו מפציר בו לעשות משהו.



{{עריכה: FUCK YEAH זו ההודעה ה1111 של הפורוםםםםםםםםם
כעקרון 1116 בגלל שעטר הגיבה-סרק לפני שפתחנו את הפורום אבלאבל היא מחקה אז זה 1111 ;; }}

שיאנג עיקם את אפו למשמע ההערה על ההתאבדות. "לא משנה כמה החיים שלך גרועים, אסור לך להתאבד." הוא אמר בקשיחות לא אופיינית לו. "אלוהים נתן לך נשמה מסיבה, תנצלי אותה."

{{הו שיאנג איי לאב יו סו מאצ'. ;_; אם לא היית לא קיים כל כך הייתי מתפאנגירלת עליך ברמות שלא יאומנו. >: 3333333333>}}

{{-שיעול- אני מניחה ששיאנג מכיר מונצ'ול מספיק כדי לדעת שהוא לא יודע איך לנהוג כלפי בנות O__ם;}}


מונצ'ול אמר כלום ועקב אחרי הא-אים בשקט, נזכר באמצע בדרך לסמס לאחרים כדי שהם ידעו שהם מצאו את הא-אים ושאפשר לחזור לדירות שלהם עכשיו.