Hallyu Wave

יון הביטה סביבה. מהצד היא כבר יכלה לשמוע את ג'אקיונג צורח על משהו, אבל היא החליטה להתעלם ולתת לצ'ין הא לטפל בו, נראה שהיה לו כישרון לזה. "אז" היא פנתה לדונגשו, "איזה סוג מוזיקה אתה אוהב?"

{אומג במקום אקטינג יכולת פשוט לקרוא לזה ביטצ' פייט ולגמור עם הסיפור P:}

"דיסני?" שיאנג מלמל בתימהון, ואז ניער את ראשו, מחייך. "זה ההורים שלך, אני בטוח שהם טובים. את צריכה להודות להם על שהוליגו אותך."

{{לכלנמי שחושבת שג'אקיונג זה פדופיליה- בספר (המושלם) שאני קוראת עכשיו (בפעם השלישית) אחת הדמויות, שהיא בת 14, נכנסה להריון מגבר בסביבות גיל 30. -הנהון-
..... גאד אני אוהבת את הספר הזה;;}}

{... למה זה נשמע כמו לוליטה?}

"המ, לא ממש אכפת לי" יון משכה בכתפיים, "אני לא ממש מכירה את האזור. אתה מוזמן להוביל. רק לא לדירה, אין לי מושג אם הכלבה השנייה חזרה לשם וממש אין לי כוח להתעסק איתה שוב הלילה".

{{הספר? לול לא. זה משחקי הכס, הספר הראשון בסדרה שיר של אש ושל קרח~ התחלתי לקרוא אותו שוב כי הספר החמישי אמור לצאת סוף סוף- אחרי 6 שנים מאז הספר האחרון- ביולי -בוכה מרוב אושר- וגם התחילה עכשיו סדרת טלוויזיה שמבוססת על הספר;; בינתיים ראיתי רק את הפרק הראשון (השני יצא היום אבל אני בבסיס אז אראה אותו רק בחמישי כשאחזור הביתה) והוא היה מדהים;; כאילו חוץ מהעובדה שלקחו את השחקן הכי מכועא בעולם לשחק את הדמות הכי קוש בעולם;; ג'וןסנואואיילאביו;;
אהמ. כן. אני אפסיק לחפור עכשיו. ואחזור לקרוא. יאי! }}

{{הכלבה השנייה לא תחזור לדירה כבר הערב XD
ובנימה לא קשורה: אני לא יכולה לראות יותר את פארק הירקון דלכחלשךדחכשדךלחכשגדחלכשכל ואם מישהו יעשן לידי/עלי שוב אני אבכה. המון. -משתעלת ניקוטין- ונמאס לי לאכול בשררררררררררר
...אבל התגעגעתי ללחם ):
זהו.}}


האסופ הניח את העיפרון שלו בצד בפעם המיליון לאותו הערב, מסתכל על לוח הזמנים שכתב לפני שהחליט שהוא, בניגוד לאחרים שהיו כרגע מקומטים וזרוקים בפח(שאשתו בטח תדאג למחזר), מושלם- או לפחות הכי קרוב למושלם שהוא יוכל לחשוב עליו לזמן הקרוב. הוא עבד על לוח הזמנים הזה מאז שחזר הביתה לאחר המריבה עם מין-סא, והרגיש הרבה יותר רגוע עכשיו.
הוא מיהר להתקשר למונצ'ול, לא מתייחס לשעת הערב המאוחרת- מישהו מהם צריך לדעת שלוח הזמנים שלהם השתנה.
מונצ'ול כבר עמד לשבור שיא אישי בסטארקראפט ששמע את הסלולרי שלו מצלצל. למרות שג'אקיונג כבר דאג להחליף לו את כל הצילצולים המזהים, הוא למד לזהות את זה מחדש- זה היה האסופ. הוא מיד ענה, לא מפסיק את המשחק. "האסופ-שי?"
"יש לכם לוח זמנים חדש." הוא אמר, לא טורח אפילו לקיים שיחת חולין, "כדאי לך מאוד לכתוב את זה איפהשהו עד שאני אוכל להביא לכם את זה באופן אישי." הוא חיכה דקה בזמן שמונצ'ול התארגן לכתיבה, מעיר כמה פעמים על כמות הזמן שלוקח לו, עד שמונצ'ול אמר שהוא מוכן והאסופ הכתיב לו את כל לוח הזמנים{{שנמצא בעמוד 57!}} במהירות, לא מתחשב בעובדה שהוא סך הכל בן אדם, ולבסוף מוסיף- "ג'אקיונג וסו-דאם לא חייבים לעקוב אחרי לוח הזמנים הזה אם הוא מתנגש להם עם החזרות- אבל אם אני אגלה שהם הבריזו למרות שזה לא מתנגש- הם עפים מהקבוצה."
מונצ'ול הנהן, וכשקלט שהוא מדבר בטלפון גם אישר זאת קולית: "כן, כן, אני אודיע להם." הוא מלמל, מנתק את השיחה ומסתכל על לוח הזמנים. אז עברנו לשיטת הקבוצות, הא?

"ממ...." הוא מלמל, מביט סביבו שנייה כאילו התלבט מעט לפני שמשך אותה. "בואי" הוא אמר, חצי חיוך על שפתיו כשהחל לפלס את דרכו בין האנשים. הוא עצר לפני דוכן קטן ברחוב צידי, שריח חם ומהביל נדף ממנו. "הנה, המאנדו הכי טוב בכל האזור! תהני~"

[[אור אומרת שמאנדו זה סוג של כופתאות. לי אין מושג ):]]

{{ויקיפדיה מסכימה איתי. -הוכחה לחיצה-
ובגוגל יש תמונות יותר טובות XD





אגב, בדיליי, בנוגע לאקטינג בלוח הזמנים....
כעקרון נורא התאים לי לחלק אותם לקבוצות האלו באקטינג כי הם יוכלו לריב אחד עם השני בטענה שהם "משחקים" ולחסוך המון בלאגן פרסומי XD}}

{{ מה נטשתן!? T_T }}

לרגע הוא כמעט התפתה לקנות לו את הגלידה המזורגגת וזהו, אבל הוא רצה להשאר בחיים, לפחות עד אחרי הדיביוט.
"בלי גלידה," נאלץ לדחות אותו בפעם המי-יודע-כמה. הוא פחד שאם הוא יגיד לג'אקיונג עוד 'לא' אחד הוא יבכה.
"אין משהו אחר שאתה רוצה?" שאל בחיוך מיואש.
הוא היה בשוק מעצמו. בדרך כלל אין לו כל כך הרבה סבלנות.

ג'אקיונג חשב לרגע, מביט מסביבו. הם בכל זאת היו בחנות מוזיקה, והוא עדיין לא הספיק לקנות את נאלבום האחרון של סי אנ בלו. הוא ניגש אל אחד מדוכני הדיסקים ולקח אותו. "את זה~"

{{ניסיתי לחשוב עדכנית לזמן שבו הם נמצאים לול. האלבום של סנב יצא לקראת סוף מרץ ככה שאני מניחה שעם לוח הזמנים המטורף שלהם זה הגיוני שלא היה לו זמן ללכת לקנות אותו.}}

מחשבתו הראשונה של ג'אקיונג הייתה 'לקנות גלידה!', אבל הוא הניח שצ'ין-הא יסרב ולכן רק משך בכתפיו. "לא'דע... בר קריוקי?"

{{כי הם ממש מפורסמים בקוריאה וכי טרייניז ממש אוהבים ללכת לשם. לפחות יונהו מדבסק אהב ללכת לשם לולז הוא היה מחפש אגורות בין הספות שם. -כאפה-}}

{{ מותר לג'א ללכת לבר בכלל? XDDDD }}

"אתה לא רוצה סתם להסתובב?" שאל צ'ין-הא, כאילו ניסה לשכנע אותו שיסכים.
ממש לא התחשק לו להיות במקום עם כל כך הרבה רעש, וכל כך הרבה אנשים. אם החנות הייתה מלאה בשעה כזאת, הוא לא רצה לתאר מה קורה בבארים.
באותו זמן, הוא משך את ג'אקונג אחריו לעבר הקופות, ונעמד בתור.

{{ נניח שיש תור. ובא לי שיחה מה הם יעשו בבר קריוקי? ;-; כולם יאנסו לי את צ'ין-הא >: }}

"אף פעם לא טעמתי מאנדו, בבית רוב הזמן הייתי מבשלת וגם אז זה היה דברים פשוטים, מה שיכולנו להרשות" יון אמרה, מתכופפת להסתכל בדוכן, "זה טעים?"

{מישהו מוכן להסביר לי איך הגענו ל58 עמודים מה לעזאזל עשינו Oם}

{{זה לא באמת בר, זה סתם קיוקי~ לול כל שייני הלכו לזה כשהם צילמו את יונהאנאמ, וטאמין היה אז בערך בגיל שג'אקיונג עכשיו. או שזה היה בזמן שטאמין היה בדייט? אבל זה לא באמת עקרוני כי כולם היו מתחת לגיל 21 אז לול.}}

ג'אקיונג משך בכתפיו והנהן. "גם להסתובב זה טוב~ כל עוד היונג איתי אני בטוח שלא נלך לאיבוד."

{{..... אומייגאד הם כלכך כן XD}}

{{ הם כל כך מה? XDD }}

"אוקיי," אמר, ועשה את הצעד האחרון לעבר המוכרת. הוא השיט לה את הכסף, והניד בראשו לשלילה כשהציעה לו שקית.
הוא הכניס את הדיסק למקום בטוח בתיק שלו, והוביל את ג'אקיונג מחוץ לחנות.
הם הלכו זה לצד זה ברחוב כשצ'ין-הא תהה לאן הם יכולים ללכת.
"אז... ג'אקיונג.. תספר משהו," ניסה להתחיל שיחה.

{{נגיד שהם הולכים לאיזה פארק קטן או משהו}}

{{ ילכו לאיבוד XD סתםסתם}}

ג'אקיונג משך בכתפיו, נושם את אוויר הלילה הקריר עמוקות. "זה מוזר, אתה יודע? כל החיים שלי חיכיתי לרגע הזה, שאהיה על במה וארקוד ומליוני בנות יעריצו אותי בדיוק כמו שאני מעריץ את הלהקות שאני שומע... אבל עכשיו, אני מפחד קצת." הוא הסמיק בגוון עמוק של אדום. הוא מעולם לא דיבר על כך עם אף אחד- אפילו לא עם אחותו התאומה- והוא לא היה בטוח מה גרם לו לספר לצ'ין-הא.