האסופ/מיןסא - לקריאת הכלל אבל תגיבו ותמותו. ):

"ומה איתך" הוא פלט לפני שהספיק לחשוב על זה שאלי זה לא היה חכם, אבל זה פשוט היה תלוי על קצה הלשון. "אני מתכוון- אתה יודע...."

"אני אהיה בסדר, היונג!" הוא ניסה להכריז בשמחה, אבל הוא לא ידע אם זה הצליח לו. "המרצים שלי לא יכולים להכשיל אותי בגלל זה, ואם אני אאבד חברים... אז הם לא היו שווים את זה ממילא" אפילו לו זה נשמע כמו הסבר גרוע, אבל הוא קיווה שמין-סא יאמין לו.

"....תכה אותי על זה פעם הבא שניפגש" הוא מלמל אחריי רגע, מחליק מישיבה לשכיבה. "אני מצטער"

סוניונג הרגיש את הלב שלו מתכווץ מעט. "על מה?" הוא מלמל, לא בטוח שהוא רוצה לדעת את התשובה

"על זה שאני הורס לך את החיים ככה, על זה שאתה סובל בגללי". מין סא החניק עוד אנחה. הדבר האחרון שהוא רצה היה לגרום לסוניונג סבל או צער או כאב.

"אתה לא, אני לא..." סוניונג לא ידע מה להגיד, הוא לא רצה שמין-סא יבקש ממנו סליחה על הדברים האלו. "באמת, מין-סא היונג," הוא נעצר לכמה רגעים אחרי שהוא אמר את זה. זו הפעם הראשונה שהוא אמר את השם שלו בכל השיחה ועכשיו הוא נזכר למה הוא ניסה להימנע מזה. הוא הרגיש את הדמעות מנסות לברוח מהפינות של העיניים שלו והוא ניסה למצמץ כמה שיותר מהר כדי שהן לא ירדו. "אל תצטער, היונג. אני אוהב אותך, אל תצטער על זה"


{{דאדאדאדאןןןןןןןןןןןןןן}}

"א-" הוא הרגיש כאילו הוא נתקע, עיניו נפערות בהפתעה. זה היה..רגע, מה? במקום מסויים הוא בכלל לא קלט את מה שהוא שמע, ולפני ששם לב מה הוא עושה הוא פשוט ניתק את השיחה. עדיין לא מפוקס מספיק כדי להבין שזה היה פחות או יותר הדבר הכי גרוע שיכול היה לעשות באותו רגע.

{{טייםסקיפ שלושה חודשים ווטטטטטטטטטטטט


גילאים:
האסופ- עדיין 28
מיןסא- 24
סוניונג- 21 (מזלטוב אתה חוקי!)
ואני לא זוכרת בת כמה היג'ין OTL OTL OTL אולי 25 אולי 23 אני לא זוכרתתתתתתתתתתתתת
אבל מיניונג בת שנה כי לקוריאנים אין גיל נמוך מזהD:}}


האסופ התחיל לתהות אם מסיבה אצלו בבית הייתה רעיון חכם אחרי הכל, אבל כשהיגי'ן נתנה לו להחזיק את מיניונג כבר לא היה לו אכפת אם זה היה רעיון טוב או לא. חיוך גדול התפרש על פניו והוא החזיק את התינוקת קרוב יותר אליו, כמעט לא מודע בכלל לכל האנשים שמסביבו.
זה היה יכול להיות הרבה יותר קל אם סוניונג לא היה מרגיש צורך לנסות לדגדג אותה.
"יא, סוניונג!" האסופ בקושי-צעק. הוא לא יכל לצעוק כשהוא החזיק את מיניונג, אבל סוניונג באמת עצבן אותו, הוא עוד ישבור לו את הילדה!

סוניונג, מצידו, רק חייך חיוך מלא שיניים וצחק קצת, נותן למיניונג לתפוס לו את האצבע. "באמת קראתם לה מיניונג?"

"היגי'ן בחרה את השם..." האסופ מלמל, מרגיש את הכעס שלו נעלם כמעט לחלוטין כשמיניונג חזקה את האחיזה שלה על האצבע של סוניונג.

[הוא חוקייייייייייייייייייייייייי]

הוא לא היה בטוח שהוא צריך להיות שם בהתחלה, אבל האסופ והיג'ין היו ברים טובים שלו, וכשהגיע לשם הוא כבר לא כל כך חשב על במי הוא עלול להיתקל ומה עלול לקרות. שלושה חודשים אולי היו הרבה זמן, מספיק זמן בשביל לקדם אלבום, ולזכות בפרסים על ימין ועל שמאל, ולחתום על אלפי דיסקים, ואפילו לטוס ליפן. אבל הם גם היו ממש לא מספיק זמן. בטח שלא בקטע הזה.
אבל הבת שלהם הייתה מקסימה, הוא שמח בשבילם בכל ליבו.
מין סא מצא את היג'ין, מניח יד אחת על כתפה במחווה ידידותית, בידו השנייה אחז כוס של איזה משקה מוגז שהיה שם. "איך את מרגישה?" הוא שאל בחיוך, "את צריכה לנוח, לא לארח מליון איש בבית"

"אחרי תישע חודשים מותר לי להשוויץ בבת שלי, לא?" היא צחקה קצת לפני שהוסיפה: "אל תדאג, אני בסדר. האסופ דואג לי." היא הסתכלה לכיוון בעלה, מזיזה את עינייה ממנו מיד כשראתה שהוא מדבר עם סוניונג, מקווה שמין-סא לא יסתכל לכיוון הזה. היא שמעה מהאסופ על הבלאגן עם השמועות, ושמעה משניהם על השיחה שאחרי- ועד כמה שהיה ידוע לה, הם עוד לא דיברו אחרי זה. "מה איתך, אדון-עסוק-עד-מאוד שכמותך? מזל טוב על כל הזכיות, עוד לא יצא לי לברך אותך עליהן."

"תודה" מין סא אמר, חיוכו מתרחב מעט. "כן, זה היה קידום ממש מוצלח. כלומר, דיי ציפינו שיהיה מוצלח- אבל היה אפילו יותר מוצלח משחשבנו" בעיקר אחריי כל הבלאגן שקדם לזה, הוא השלים בראשו. "עכשיו נותנים לי לנוח טיפה, גם את זה צריך. אבל בטח לא יאפשרו לי את זה יותר מידי".
הוא הרים את מבטו אחריי רגע לאן שהיא הסתכלה עוד קודם, עיניו נתקלות בהאסופ...ובמי שעמד איתו. החיוך מיד נמחק מפניו כשהביט את מבטו חזרה, מקווה שזה נראה פחות ברור ממה שזה הרגיש.

היג'ין נשכה את השפה התחתונה שלה כשראתה את החיוך נחמק מפניו של מין-סא. "אז... אני מבינה שעוד לא דיברתם על זה?" היא העדיפה לא לחשוב על האפשרות השנייה, שהם דיברנו והכל הסתבך.

"לא" הוא מלמל, מעביר את ידו בשערו ומושך אותו לאחור. "אני אידיוט, אני לא יודע איך להתחיל, מה לומר לו"

"עברו כבר שלושה חודשים," היא נאנחה, "תשאל אותו מה שלומו איך הלימודים." היא נעצרה לרגע, "תרגיד לו שאתה מצטער, העיקר שתדברו. אוקיי?" היא נסתה להעלות את החיוך הכי גדול שיכלה על פניה. "זה סוניונג, אין סיכוי שהוא כועס עליך, או בכלל כעס." אבל הוא כנראה נפגע מאוד...

"אני לא יודע...." הוא משך בכתפיו, מרכין את מבטו. "עברו שלושה חודשים, הוא בטח לא רוצה שום קשר איתי"

"אם לא תנסה לא תדע..." היג'ין מלמלה, ולפני שהייתה לא הזדמנות לומר משהו נוסף היא שמעה את מיניונג מתחילה לבכות ובלי מילה נוספת הלכה לכייון האסופ.

"יא!" האסופ החזיק את התינוקת אפילו יותר קרוב אליו, מסתכל על סוניונג בכעס. "מה אתה חושב שאתה עושה? היא אפילו לא בת שבוע! אתה תשבור אותה!"
סוניונג הרים את ידיו לצידי ראשו, מסתכל על האסופ בפרצוף התמים ביותר שלו. "אני לא עשיתי כלום, באמת" הוא אמר, מסתכל לכל הכיוונים כי עכשיו כל העיניים היו מכוונות אליהם.
היג'ין הגיע אליהם במהירות ולקחה את מיניונג מידיו של האסופ, זורקת חיוך מצטער לכולם ונעלמת לאחד החדרים האחרים בבית.
האסופ הסתכל בכעס על סוניונג לעוד כמה רגעים לפני שעקב אחרי היגי'ן, מבט דואג מחליף את הכעס.

הוא לא היה בטוח בכלל שהוא רוצה לעשות את זה. למעשה, כשמין סא ניגד לשני, מניח את ידו על זרועו כדי למשוך את תשומת ליבו, הוא היה דיי בטוח שהוא הולך למות בתהליך. הוא עדיין לא ידע מה לומר, אבל כנראה שמה שהיג'ין אמרה קודם עזר. זה כבר היה כואב מידי, אי אפשר היה להשאיר את זה ככה.
"...היי" הוא מלמל. חושב ברצינות על להכות את עצמו באותו הרגע. היי? ברצינות? היי?!

סוניונג היה עסוק מידי בלשחק עם מיניונג(לשבור אותה, האסופ קרא לזה) מכדי לשים לב מי נמצא שם, אבל כשמין-סא התקרב אליו כל כך, ואפילו נגע בו, הוא לא יכל אלא לא לשים לב. הוא היה בטוח שהלב שלו דילג על איזו פעימה או שתיים, לא היה לו מושג מה לעשות, אבל הוא התאמץ כדחי להעלות את החיוך הכי גדול על הפניםש לו. "היי!" הוא הכריז, מקווה שלא שומעים שהוא רוצה למות. "מה שלומך?"

מכל הדברים שהוא יכל לעשות...הוא בחר להתנהג כאילו לא קרב כלום. מין סא רצה להכות את עצמו ואת השני ביחד. במקום זה הוא תפס את ידו חזק יותר, מושך אותו משם עד שהגיע לחדר ריק וסוגר אחריהם את הדלת. הוא השעין עלייה את גבו, מקווה שיהיה בזה מספיק כדי למנוע מהשני לצאת. "אל תתנהג ככה"

סוניונג רצה להגיד לו שאין לו זכות לבקש ממנו כזה דבר אחרי שהוא ניתק עליו את השיחה באותה הפעם, אבל במקום זאת הוא העדיף להכחיש. "להתנהג איך?"

"להתנהג ככה, כאילו לא קרה כלום, כאילו הכל בסדר..." הוא מלמל, מרכין את מבטו. הוא נשך את שפתו התחתונה לפני שהמשיך, "אני יודע שזה מגיע לי, אבל עדיין"

"אבל הכל בסדר, לא?" הוא אמר, כבר לא מנסה אפילו להשאיר את החיוך על הפנים שלו. "יצאנו, זה כמעט הרס לך את הקריירה, סיימנו את הקשר. והכל בסדר."

הוא רצה לבכות. באמת, והוא לא בכה כמעט אף פעם, אבל עכשיו הוא ממש רצה, וזה גם עלול היה לקרות.
זה לא יכול פשוט להיגמר ככה, כמו שהוא מנסח את זה.
"אני מצטער" הוא ירה אחריי רגע, מרים את מבטו אל השני, הוא לא יכל לתת לו לצאת משם ולהעלם בלי שהוא יגיד את כל מה שיש לו על הלב. "אני מצטער. באמת. נבהלתי, אין לך מושג אפילו כמה. זה ישמע....כל כך מטומטם אבל אף אחד לא אמר לי שהוא אוהב אותי לפני. כלומר, אולי פעם אחת, וגם אז זה היה סתם בגלל שכרות וחוסר רצינות וזה הרס הכל. אז זה מטומטם, אבל זה באמת הפחיד אותי- וזה לא תירוץ, וזה לא משנה את העובדה שהתנהגתי כמו אידיוט, אבל זו האמת".
הוא עצר, נאנח עמוקות וטומן את פניו בידיו לרגע לפני שהוריד אותן חזרה והמשיך. "אתה אדם מדהים, סוניונג, פשוט מדהים וטוב בכל כך הרבה בחינות. ואני פשוט מפגר על איך שהתנהגתי ועל מה שעשיתי לך." הוא עצר, מצמיד את כפות ידיו לעיניו כשהבין שהוא באמת עלול להתחיל לבכות אם ימשיך לדבר. "א-אני אבין אם תרצה לצאת מכאן ולא לראות אותי יותר בחיים....אבל בבקשה אל תעשה את זה..."

סוניונג נשך את שפתו התחתונה והביט במין-סא לכמה דקות שקטות. היו כל כך הרבה דברים שהוא רצה להגיד לו. 'אם אתה מצטער אז למה לא ניסית לדבר איתי לפני', 'אם אתה יודע שזה לא תירוץ אז למה אתה אומר לי את זה', 'אני לא רוצה לראות אותך שוב לעולם'... אבל אף אחד מאלו לא נשמע לו מתאים.
בסופו של דבר הוא פשוט תפס את שתי ידיו של מין-סא באחת שלו, משתמש בשנייה כדי לגרום לו להסתכל עליו. "אני... אני עדיין אוהב אותך, אתה יודע." הוא מלמל, מחייך בקושי, ומקווה בכל ליבו שהפעם מין-סא לא יברח(למרות שהוא חיזק את אחיזתו על ידיו לכל מקרה).



{{נחשו למי הלך הרייטר בלוק היוםםםםםםם}}

[יאש]

"אני-" מין סא מלמל. הגוף שלו קופא שוב, ליבור מחסיר כמה פעימות. הוא לא ברח, בינתיים, וזה כבר היה משהו. אבל חלק בו עדיין םחד שהוא כן יברח. והוא ידע שאם הוא רוצה שזה לא יקרה, הוא לא יכול לעצור את עצמו הפעם. "אני רוצה להיות איתך, אני חושב עלייך כל הזמן....אני חושב שזה אומר שגם אני אוהב אותך"