האסופ/מיןסא - לקריאת הכלל אבל תגיבו ותמותו. ):

"אה." סוניונג נעצר לחשוב רגע, בדרך אוכל כמה חתיכות נוספות של הוופל. "אם אני מנצח... אתה תהיה חייב לי," הוא חייך בטיפשות, לא מצליח לחשוב על משהו טוב יותר. "ואם אתה תנצח, אני.. אפסיק לאכול שוקולד?" הוא מלמל בעצב. "או שאתה מעדיף משהו אחר?"

"אני לא יכול לגרום לך להפסיק זה נראה כאילו אני יכול להרוג אותך וזהו אם אתה עושה את זה" הוא מלמל, מחייך חיוך משועשע. "אתה תהיה חייב לי וזהו, נחשוב כבר על משהו"

"זה לא יהרוג אותי!" סוניונג מיהר להגן על עצמו, אבל לאחר רגע הוסיף: "זה פשוט... אה... אני פשוט... אמות... קצת... אוקיי זה אולי יהרוג אותי." הוא מלמל, מסתכל על הצלחת ומנסה לחשוב על דרך לגרום למין-סא לאכול את זה.

"רואה? ידעתי" הוא אמר, משחרר צחוק קטן כשהטה את ראשו הצידה. "אבל אני לא הולך להפסיד"

"גם אני לא." סוניונג אמר כשמספר רעיונות חלפו בראשו, מנסה למצוא את הדרך הטובה ביותר לגרום למין-סא לאכול את הוופל, מחייך כשהיה בטוח שמצא דרך טובה. "יא, מין-סא-שי," הוא אמר, מסמל לשני להתקרב אליו מעט

"אה- כן?" הוא מלמל אחריי רגע, רוכן קדימה מעל לשולחן כשהתקרב אל השני והביט בו במבט שואל. מה הוא כבר חשב...?

סוניונג הכניס חתיכה מהוופל לפיו לפני שתפס בפניו של מין-סא, מקרב אותו אליו אפילו יותר ומנשק אותו בחוזקה, לא מבזבז אפילו רגע ודוחף את הוופל מהפה שלו לשל מין-סא.



{{אומו שוב כמעט הוספתי // בסוף |:}}

[I DO THAT EVERY TIME]

מין סא נשנק בקול חנוק, עיניו נפתחות בהפתעה. א-אוקיי....לזה הוא לא ציפה. לחייו האדימו מעט, שוכח לשבריר שנייה שהם נמצאים במקום ציבורי וכל אחד יכול לראות אותם. הוא היה כל כך מופתע שהוא שכח בכלל מהחתיכה המתוקה שהתגלגלה בתוך פיו.

סוניונג שחרר את פניו של מין-סא ושבר את הנשיקה כשהיה בטוח לגמרי שזה ייחשב בתור ניצחון עבורו. הוא נשען אחורה בכיסא שלו, מנגב את שפתיו עם היד שלו ומחייך. "ניצחתי, נכון?"

"כ-כן...." מין סא מלמל, עדיין מתנשף מעט כשקירב את ידו לשפתיו, נוגע בהן ברפרוף כמה פעמים ומעביר את לשונו בתוך פיו. כן, אין ספר שהוא ניצח.

"זה היה כזה נורא?" הוא המשיך לחייך ולאכול את הוופל, מרגיש גאה בעצמו. הוא ניצח!

"לא" הוא מלמל, מביט סביבו רגע לפני שרכן שוב קדימה, תופס את סנטרו של השני ומושך מעט קדימה כדי להצמיד את שפתיהם שוב, לפני שהחתיכה שהשני בדיוק לקח לפיו תעלם לגמריי. הוא דחף את לשונו פנימה, מאתר את החתיכה של הוופל לפני שגלגל אותה לפיו שלו.

{{הוא ניצחחחחחחחחחחחחח
סוניונג וההתמכרות-שהתחילה-טכנית-אתמול(שלשום?)
די הוא הופך להיות כזו דמות ווטפ-ית XD אין לו אופי אמיתי}}


סוניונג חייך אל תוך הנשיקה, הלשון שלו עוקבת אחרי זו של מין-סא. לנשיקה היה טעם חזק של וופל ושוקלד, אבל היה גם טעם אחר- אחד שסוניונג חשב שהוא יכול להתמכר אליו בקלות

[לול הוא כזה דמות קראק. אני מחבבת אותו המון XD]

מין סא התנתק אחריי רגע, מביט בשני לפני ששאף אוויר מלוא החזה ונשף אותו החוצה. "בסדר, אני אוכל איתך" הוא מלמל לבסוף. מהנהן כשהעביר את אצבעותיו על שפתיו.

{{הוא כאן כדי לרצות אותנו ולמלא כל גחמה מטומטמת שלנו, ברור שאת אוהבת אותו

זה בסדר גם אני}}


סוניונג חייך והסתכל מטה על הצלחת, "אולי נצטרך מנה נוספת אז," הוא אמר וכבר תפס חתיכה נוספת, מחזיק אותה אל מול פיו של מין-סא

"אל תגזים, עדיין יש לי דיאטה... מזלך שזה באמת טעים" הוא מלמל במבוכה, מתקרב כשלקח את המזלג מידו של השני והכניס את החתיכה לפיו.

עבר חודש מאז הדייט הראשון שלהם, סוניונג לא יכל להיות מאושר יותר.
בעצם, אולי הוא היה יכול להיות מאושר יותר אם מין-סא לא היה צריך להתאמן כל הזמן והם היו יכולים לצאת בשעות נורמליות... אבל הוא לא מתלונן. גם אם זה הופך לו את הימים(וכשהוא לומד אולי כדאי שזה יציק לו יותר), הוא שמח מהעובדה שהוא יכול לבלות עם מין-סא, איפלו אם זה בשלוש בלילה.
הוא חיזק את אחיזתו בידו את של מין-סא, מחייך לכיוונו.
הוא עדיין לא הפסיק לתהות למה מין-סא המשיך להיפגש איתו אחרי הדייט הראשון ההוא

הוא היה שמח. אפילו מאושר. מין סא תהה אם רואים את זה עליו כל כך ברור כמו שזה הרגיש. במקום מסויים או קיווה שלא, כי זה רק יעורר שאלות, ושאלות לא היו נחוצות בכלל. העיקר שזה הלך יפה, לפחות נראה שזה הלך יפה כי הנה עבר חודש מאז שהם הכירו והם עדיין ביחד. הוא הביט בשני, מהדק מעט את ידו. בפעמים הראשונות חשב שתוך יומיים בערך סוניונג יתייאש, ויגיד שלעזאזל זה לא שווה את המחסור הקיצוני בשעות שינה שהוא גורם לו. באופן מוזר, זה לא קרה.
"אני מצטער שאני שוב גורר אותך החוצה בשלוש בלילה" הוא מלמל מיד אחריי שחשב על כך, מחייך חיוך מתנצל אל השני.

"זה בסדר," הוא מלמל, "העיקר שאנחנו נפגשים, היונג." הוא המשיך לחייך, מושך את מין-סא קרוב יותר אליו ועוזב את ידו כדי לכרוך אותה מסביב למותן שלו. "אתה זה שצריך לישון, אתה מתאמן כל היום..."

"אהה..." הוא מלמל, צוחק מעט. "אני מניח, התאמנו היום עד ממש מאוחר. זה קטע כזה, לעוציא אלבום. אבל זה יהיה רק יותר נוראי אחריי זה...." הוא נאנך, מכה בידידות את כתפו של השני עם כתפו שלו. "זה בסדר, לראות אותך עוזר לי יותר מלישון"

"לישון איתי יכול לעזור לך יותר..." סוניונג מלמל לעצמו. "אל תרביץ לי." הוא אמר וניפח את לחייו מעט, צוחק מיד אחר כך.

מין סא צחק. "למה שאני ארביץ לך? הצעה מפתה" הוא מלמל, מביט בשני בחיוך משועשע, "מצד שני, העובדה שהצלחת להתרגל לשעות בהן אני הולך לישון לא אומרת שתתרגל לשעות בהן אני קם כל בוקר"

סוניונג משך בכתפיו. "אני בטוח שאת תוכל לקום בלי להעיר אותי גם."

"אשתדל" הוא מלמל, החיוך עוד נותר על פניו כשנעצר מהליכתו ונעמד מול השני. הוא הניח יד אחת על לחיו לפני שנשק לו.

סוניונג הניח את שתי ידיו על גבו התחתון של מין-סא, מנשק אותו חזרה אבל לא מעמיק את הנשיקה. "אולי בכל זאת תבוא לישון איתי היום?" הוא אמר, לא באמת מנתק את הנשיקה