האסופ/מיןסא - לקריאת הכלל אבל תגיבו ותמותו. ):

"הורים שלי דאגו לגרור אותי לפה- אפילו קיבלתי חופש כדי שאני אוכל לבוא לחתונה של חבר, אתה מבין את האירוניה?" הוא אמר, משחרר צחוק קטן ועצבני שהיה בו הכל חוץ משמחה כשהניד בראשו. "אם אתה כל כך רוצה לסלק אותי תעשה את זה בכוח, נראה אותך" מין סא נאנח, זה לא שהוא רצה לומר משהו כזה. בעיקר כי הוא פחד שהאסופ באמת יזרוק אותו החוצה בכוח. ואז באמת כל שארית של הקשר ביניהם תישבר לרסיסים.

לפני שהאסופ הספיק לפתוח את הפה שלו הדלת מאחוריו נפתחה ואבא שלו נכנס לחדר. "האסופ-אה, קדימה. האורחים שואלים איפה החתן" האסופ זרק מבט כועס אחרון למין-סא לפני שהסתובב לאבא שלו עם חיוך, "אני בא, אני בא" הוא אמר ונתן לו לצאת מהחדר לפניו, עוקב אחריו ומשאיר את מין-סא מאחוריהם.

"לעזאזל" מין סא סינן לאחר שנותר לבד. מעביר יד בשערו. הוא חיכה עוד כמה דקות לפני שיצא משם גם כן וחזר לאולם. מנסה להדחיק את הויכוח הזה לפחות כל עוד היה בחברת אנשים. מה שלא עבר במיוחד, כנראה שהוא פשוט הולך להעביר את היום הזה בתור פקעת עצבים.

האסופ חייך וחיבק את היג'ין אליו. זהו זה, הם סוף סוף נשואים. הוא השעין את הסנטר שלו על הראש שלה, צוחק מעט כשהיא חבטה בחזה שלו בחולשה, ממלמלת "אתה הורס לי את השיער, האסופ-אה." הוא שחרר אותה, עוד מחייך, בדיוק כשכמה חברות שלה התקרבו אליהם.
הוא חשב שהן יבואו ויאחלו להן מזל טוב, אולי יזרקו כמה מבטי קנאה- אבל הוא באמת לא ציפה לצווחות שלהן. "היג'ין-אה! פארק מין סא נמצא כאן!!!" אחת צווחה והשנייה מיד המשיכה אותה. "את מכירה אותו? מי הזמין אותו?" הן המשיכו לצווח והאסופ רק עיקם את אפו. הוא לא אהב את הכיוון של זה.
"סופ-אה... גם אני תהיתי, מה הוא עושה כאן?" היג'ין שאלה, מסתכלת עליו עם עיניים גדולות.
האסופ בלע את רוקו. "הוא, אה.. חבר ילדות." הוא מלמל. "ההורים שלו שכנים שלנו, וחברים טובים של ההורים שלי אז..." הוא לא סיים את המשפט, אבל לא נראה היה שלחברות של היג'ין זה הפריע כי הן מיד חזרו לשלהן, מדברות וצווחות. "אולי תלכו לדבר איתו?" הוא הציע והידק את אחיזתו על מותניה של היגי'ן, מנסה להראות להן שהן קצת מפריעות. הוא לא ידע אם הן הבינו את הרמז או לא, אבל תוך שניות אחדות הן נעלמו מטווח הראייה שלו.

הוא חשב שזה עניין של זמן עד שיזהו אותו- ובכל זאת הופתעה מהמהירות שבה זה קרה. הוא נהיה כל כך פופולארי כל כך מהר....זה גרם לו לחייך, ולהיות גאה בעצמו לחלוטין. הוא לבש חיוך של שפתיו, מסתובב אל הבנות שניגשו אליו כשאחד בידו כוס שמפניה שהעביר בתנועה אלגנטית בין אצבעותיו (עקרונית, עדיין אסור היה לו לשתות, אבל זו מסיבת חתונה- אף אחד לא שאל).
"כן" הוא אמר, מאשר את חשדותיהן ומהנהן כשהתקרבו. זה לא יכל לבוא בתזמון טוב יותר- אחריי הריב קודם, הוא ממש היה צריך משהו שיעלה לו את מצב הרוח.

{{שני לא זורמת עם מעריצות שמתפאנגירלות על מיןסא, בוהו )))): }}

{{אין לי כוח לחשוב כמה זמן קדימה הם נמצאים עכשיו אז אין גלאים הפעם}}


האסופ לא היה בטוח איך זה קרה. רגע אחד מודיעים לו שהוא מהעובדים המצטיינים בתפקידו, ורגע אחר מודיעים לו שמעבירים אותו מהתפקיד שלו לאחד אחר- אחר שהוא לא חושב שהוא יכול לעמוד בו.
"אנחנו עוקבים אחריך כבר עמה חודשים," הם אמרו, והוא ישקר אם הוא יגיד שזה לא גרם לו להרגיש פרנואידי בכלל, "ואנחנו חושבים שאתה מאוד מתאים לתפקיד הזה."
"מה זה התפקיד הזה?" הוא שאל, מנסה להסתיר את החשש. זה בכלל לא נשמע כאילו הם רוצים שאמכור אנשים... הוא חשב לעצמו, וזה לא עזר לו להירגע.
"אנחנו רוצים שתהיה המנהל של קבוצה חדשה"
האסופ מצמץ כמה פעמים, "אתם רוצים... מה?" הוא התחיל לחשוב שעדיף לו למכור אנשים.
אחרי חצי שעה של שכנועים האסופ נכנע לבסוף, הערות על "משכורת טובה יותר" ו"שעות עבודה נוחות יותר" בהחלט עוזרות לו להגיע להסכמה.
הוא יצא מהמשרד של המנכ"ל עם תחושה מוזרה, מניח שעכשיו הוא יצטרך להתרגל למבנה השני, זה שהוא ניסה להימנע ממנו בכל מחיר.

הוא היה שם, כמובן- מין סא היה שם כל יום.
עכשיו באופן ספציפי הוא עבד על הקלטות. ההחלטה המנחה הייתה לא לתת לקהל מנוחה ממנו כדי שלא- חס וחלילה- ישכחו אותו. היה הייפ מטורף, ואת הייפ הזה צריך לנצל. אז הנה הוא היה שם, מקליט אלבום נוסף. לפעמים הוא רצה יום חופ- רק כדי לנוח קצת. אבל במילא לא היה לו מה לעשות בחופש, אז לא נורא.
מין סא הביט בבחור שישב מחוץ לחדר ההקלטות, משחק עם הכפתורים. אחריי רגע הוא נכנס כדי לתת לו כמה הנחיות, כמה תיקונים שהיה צריך לעשות ואיזה חלקים להדגיש עכשיו. הוא נתן לו עוד כמה דקות, ומין סא ניגש לפינת החדר ללגום מבקבוק המים שהיה שם לפני שחזר והתחיל לבצע הקלטה נוספת.


[[ו.....תביאי את האסופ לשם במסגרת הסיור שלו? ם:]]

{{איזה סיור איזה, בקושי יש לו קבוצה |: גם בר"פ הכללי אני בספק שהיא אי פעם תגיע להקלטות}}
{{....את חושבת שאנשים מהר"פ הכללי קוראים כאן ויכעסו עלי עכשיו? XD}}


האסופ לא הבין את הצורך בסיור בכל הבניין, שהוא הכיר גם ככה די טוב, כשאין לו אפילו קבוצה. אבל הבטיחו לו שאחרי הסיור הוא חופשי ללכת, אז מי הוא שיעקב את הסיור? אלא להפך!
"אתה מוכן למהר כבר?" הוא שאל בכעס את הטרייני שהדביקו לו לסיור. קאנג מונצ'ול. לא יכלו למצוא אחד שיותר בטוח בעצמו?
"מישהו.. אה, מישהו מקליט עכשיו, אז אי אפשר להיכנס לחדר הקלטות- צריך לחכות שהוא יסיים" מונצ'ול מלמל, לא מסתכל על האסופ. האסופ לא אהב את זה.
"יא, אתה צריך להסתכל על מי שאתה מדבר איתו!" הוא אמר לפני שהחזיר את מבטו לדלת שלפניהם. "ואני בטוחה שאם נכנס לשתי דקות ונצא בכלל לא ישימו לב אלינו. אני רק רוצה לסיים את הסיור הזה" הוא שילב את ידיו והמשיך להסתכל על הדלת, כאילו מורה לה להיפתח בעצמה.
מונצ'ול רק הנהן ופתח את הדלת, גורם לחיוך לעלות על פניו של האסופ(אולי אני באמת אהיה טוב בתור מנהל אחרי הכל), ונכנס פנימה במהירות. האסופ עקב אחריו פנימה, נעצר כשראה מי מקליט כרגע. ברור שזה המזל שלו.


{{מונצ'ול כאן בשביל הלולז!
האסופ- 25
מיןסא- 21
מונצ'ול- 19 אוי קטין שכמוך}}

[[יש מצב שכן XDDDDDD אני דיי בטוחה שמתכננים לסקול את שתינו ביחד...
ומונצ'ול כזה מואהההההההההההההההההההההההההההה]]

הוא הבחין במי שנכנס לפתע לחדר ההקלטות- ומרוב הפתעה הפסיק לשיר. ממש באמצע הבית השני. מה שגרם לבחור מקדימה לקרב את פיו אל הרמקול ולצעוק.
"יא! למה הפסקת!". כנראה שזה היה ממש טוב עד עכשיו אם הוא התעצבן כל כך. זה לא היה חשוב, כי מין סא כבר הרס את ההקלטה הזאת. אבל לפחות, היהע לו תירוץ. הוא היסס לשנייה לפני שמתח את אצבעו אל עבר הדלת.
"זו לא אשמתי שאנשים נכנסים בלי הזמנה". הוא אמר, מגלגל את עיניו ומטה את ראשו מעלה.
המפיק הסיט את פניו לאחור, המבט העצבני עולה חזרה על פניו. "מה- מי אתם-?"
"זה בסדר בחור-שקר-כלשהו" מין סא אמר, מציץ מדלת האולפן ומחייך אל השני, "אני אטפל בהם" המפיק הנהן לפני שפנה משם, מנגל את הרגע הזה כדי לחדש את מלאי המשקאות המתוקים שלו. אם זה ילך ככה נראה שהם ישבו שם עד מאוחר. מין סא חיכה שהוא יעלם לפני שהחזיר את מבטו להאסופ, מתעלם לחלוטין מהטרייני המסכן שנתקע ביניהם.
"מה יש? אתה עד כדי כך לא יכול להתרחק ממני שבאמת להפריע לי באמצע ההקלטות?"

{{OH MAH GOSH DYING
"בחור שקר כלשהו" את לא רצינית אני מתה XD
HAI SMUG MIN SAE! שוקלת לקרוא לו סמאג-סא))


"הלוואי ויכולתי לא להיתקל בך שוב לעולם" האסופ ענה ונאנח. "נראה שהמזל שלי פשוט נורא לאחרונה, אתה יודע." הוא הסתובב למונצ'ול, "אני חושב שראינו כל מה שצריך לראות כאן. אפשר להמשיך" הוא התחיל לדחוף את הנער לעבר הדלת.




{{היי -מסקנה ראנדומלית- האסופ/מונצ'ול זה אפילו יותר פדופילי ממיןסופ!}}

[סמאג סאאאאאאאאאאא *מתה*
וגאד זה ממש פדופילי. תשלטי בעצמך!!]]

הדלת לא הייתה יותר מידי רחוקה ממנו, חדר קטן אחריי הכל, ומין סא פשוט שלח את ידו והשעין אותה על הדלת. "לאן אתה הולך? עוד לא אמרת לי מה אתה בכלל עושה פה?" הוא אמר, עוטה חיוך דק וידידותי-למראה-אך-מזוייף-בבירור על פניו כשהטה את ראשו הצידה.

{{אוי נו זה בסדר סופ סטרייט וצ'ול פדופיל על ג'אקיונג}}

{{לול אני מבטיחה לך שצ'ול מהזה מפוחד מכל הסיטואציה הזו XD}}


"לא עניינך" האסופ ענה בכעס, אבל ידע שמין סא לא יוותר לו. זה לא היה מפריע לו אלמלא מונצ'ול היה כאן, והצעיר נראה מפוחד למדי מכל העניין. האסופ היה בטוח שהוא מאשים את עצמו בזה שההקלטה של מין סא נהרסה, ובזה שהם בכלל הפריעו. "היי, זו לא אשמתך, אוקיי?" הוא הידק רגעית את אחיזתו על הכתף של מונצ'ול לפני ששחרר אותה והחזיר את מבטו למין סא. ככל שהוא יענה לו מהר יותר ככה הם יצאו מכאן מהר יותר. "העבירו אותי לכאן, שאני אהיה מנהל של קבוצה חדשה. אחד שתהיה מצליחה ממך ותגנוב ממך את התילה, אתה יכול להיות בטוח" זה שהוא וויתר לו וענה לו לא אומר שהוא לא יכול להפוך את זה לטובתו.

"טסס..." הוא לא יכל למנוע מעצמו מלפלוט נחרת צחוק מעורבת בבוז. "שום קבוצה שאתה תאסוף לא תעלה עליי, אני בטוח שבמקרה הטוב זה יהיה קרקס, ובמרה הרע...." הוא לא השלים את המשפט ופשוט הניח את ידו על ידית הדלת, פותח אותה לרווחה. "זה הבניין שלי, תזכור את זה- עכשיו לך, קדימה"

{{"ובמקרה הרע..." זה יהיה מה שיש לו עכשיו |:
סתם ILU ALL YOU RP PEOPLE OKAY}}


"כנראה שתיאלץ להתחלק איתי בבניין הזה, או שתצטרך לעזוב" הוא אמר לפני שדחף את מונצ'ול. "קדימה, בוא נסיים עם הסיור הזה כבר!" הוא יצא מהחדר, לא טורח אפילו להסתכל על מין סא שוב. הייתה לו הרגשה שהמזל שלו לא ייתן לזה להיגמר ככה.

[[ טויב, הגענו להווה. ווייייייי. אז מין סא- 23 האסופ- 28]]


עד אז זה הצליח להיות דיי בסדר. הם בדרך כלל לא ממש נתקלו אחד בשני, וכשכן נתקלו זה בעיקר היה סתם חילופים של דברים סרקסטיים ומתנצחים וזהו. הם לא רבו, אף פעם, כמו שהם רבו עכשיו. ריב שבו האסופ פחות או יותר אמר למין סא ללכת לעזאזל ואיחל שיכו אותו למוות בצבא (טוב הוא לא באמת איחל את זה.... אבל אחריי שאתה צריך את השיחה כמה פעמים בראש אתה מוסיף דברים שלא באמת היו שם). הוא רצה להאמין שלא היה אכפת לו, באמת. אבל בסופו של דבר היה אכפת לו. היה אכפת לו כל כך שהוא פחות או יותר נכנס לדיכאון בגלל זה. כבר עברו שלושה ימים מאז והוא עדיין ישב בבית שלו, שעון על המיטה בעייפות מסויימת עם כוס של משקהאלכוהולי כלשהו בידו ושערו סתור. לעזאזל עם כל זה. הוא ידע שהוא מעכב הקלטות של אלבום שלהם, איפשהו, במעמקי נפשו, לא ממש במודע... אבל נו, זה לא מה שעניין אותו כרגע.
אולי כי הוא היה שיכור להפליא, אבל לדעתו, הגיע הזמן שהוא יעשה עם זה משהו.

{{איזה עצוב שההווה שלהם תקוע במרץ}}

האסופ לא אהב כשמפילים עליו צרות של אחרים כשהוא אמור להיות בבית עם אשתו ולנוח.
אבל לא הייתה לו דרך לשלוט בזה.
"זה בסדר, זה בסדר, אני אלך לחפש אותו" הוא אמר וניתק את הטלפון, משחרר אנחה. מין-סא לא הגיע לחזרות הריקוד כבר כמה ימים, וגם לא להקלטות- מה שהוביל את המנהל שלו לדאגה רבה. המנהל, מצידו, חיפש אותו עד שוויתר והחליט להתקשר להאסופ- כי בלייבל גילו שהם חברי ילדות("היינו חברי ילדות, היינו" הוא ניסה להסביר להם אין ספור פעמים), וכשבלייבל מגלים משהו שימושי- מנצלים את זה עד תום. וככה קרה המקרה בו האסופ צריך ללכת ולחפש את מין-סא, כאילו אין לו דברים יותר טובים לעשות בערב.
כמה שניות לאחר ניתוק השיחה הוא שמע את הטלפון הסלולרי שלו רוטט ממקומו על השולחן, מיד לוקח אותו ופותח כדי לגלות שקיבל הודעה ובה הכתובת של מין-סא. לא קשה להבין איפה מתחילים לחפש, הא.
"אני אחזור כמה שיותר מהר" הוא אמר להיגי'ן, שהייתה שקועה באיזושהי דרמה בטלוויזיה, ועשה את דרכו מחוץ לדירה.

הוא לא ממש ידע איך בדיוק ולמה (אחריי הכל היה את הקטע של השיכור להפליא וכל זה). אבל אחריי כמה חיפושים הוא מצא את הבית של האסופ ודפק על הדלת. חזק מידי. ויותר מידי פעמים. מחליק מעט כש שנשען על המשקוף, וודאי יקרוס קדימה כשהדלת תיפתח.
היה בזה משהו ממש אירוני, כמעט כמו אותו לילה שהאסופ דפק על הדלת שלו והיה שיכור ללא תקנה. רק שהפעם הם היו מבוגרים יותר וחברים פחות. ואה....האסופ היה נשוי וזה, והוא היה זמר. אבל בכל זאת זה נראה לו ממש אותו דבר, כאילו לכ הדברים האלה לא באמת נחשבו. חלק בו קרא לו בקול שיקום וילך משם, אבל היד לא ממש הקשיבה כשדפק על הדלת שוב. חזק יותר ממקודם.

{{אומייגוד JUST REALIZED איך מיןסא הגיע אליהם אני מקווה שהוא לא נסע XD}}

האסופ לא יכול להיות שמח יותר שמין-סא גר באזור שהוא הכיר. הוא רק חשב על האפשרות הנרואית שמין-סא יגור באמצע-שום-מקום ושייקח לו שעות לחפש אותו ושהוא לעולם לא יחזור הביתה........ אבל זה לא היה המקרה, והנה הוא עמד מול הבית שלו, לוקח נשימה עמוקה אחת לפני שהתחיל לדפוק בדלת.


היג'ין מיהרה לדלת, הדפיקות היו כל כך חזקות שמנעו ממנה להינות מהדרמה שלה. "רק רגע!" היא צעקה, מחפשת את המפתחות שהיא ידעה שהיא השאירה על השולחן- לבסוף מוצאת אותן ופותחת את הדלת, לא מצליחה להסתיר את ההפתעה שלה. "מ..פארק-מין-סא-שי?"

[[אם הוא היה נוהג היה למחרת דיווח על נפגעי פגע וברח XD]]

"אהה....." הוא מלמל, מרים את מבטו אלייה ומעביר יד בשערו כשחייך, הוא היה שיכור כל כך שאפילו לא הצליח לזכור את שמה. מצד שני לא בטוח שהיה זוכר אותו גם אם היה פיכח. "היי"

"מה אתה עושה כאן?" היא שאלה, עוד מופתעת. היא לא ידעה מה לעשות; להציע לו להיכנס? להשאיר אותו בפתח הדלת? "סו- זאת אומרת, האסופ.. האסופ הלך לחפש אותך"

"הוא הלך....? באמת....?" הוא מצמץ בתהייה, כאילו לא קלט מה היא אומרת. ייתכן בהחלט שהוא באמת לא ממש קלט מה שהיא אומרת, הוא חשב שהוא רק רוצה לשבת. "למה?....אני רוצה לשבת...."

היג'ין תפסה את ידו של מין-סא ומשכה אותו בזהירות אל תוך הבית, לא היה לא ספק שהוא שיכור, והדבר האחרון שהיא רצתה זה שהוא יפצע בגלל השכרות שלו. היא סגרה אחריו את הדלת והמשיכה למשוך אותו לכיוון הסלון, מושיבה אותו על אחת הספות. "התקשרו אליו ו.. אה." היא נעצרה לרגע, מנסה להיזכר במה הוא אמר לה- אבל היא הייתה שקועה מידי בדרמה כדי להקשיב לו אז. "הוא אמור לחזור בקרוב"

"אה....יופי...." הוא מלמל, לא לגמריי בטוחל על מה הוא אומר יופי כשקרס פנימה על הספה והשעין את ראשו לאחור. הוא חשב שהספה הזאת הייתה ממש נעימה, כששקע ככה פנימה. "הריהוט שלכם ממש איכותי....."

"תודה" היא חייה, צוחקת קצת בשקט. היא התיישבה על אחת הספות האחרות והמשיכה לשתוק. לא היה לה מושג מה לעשות- היא לא הכירה את מין-סא, והוא גם היה שיכור. היא נסתה לחשוב לפחות על משהו לדבר עליו, אבל גם זה לא הלך לה ממש ובמקום זאת היא פשוט נאנחה.



{{אני לא יודע הם נורא אוקוורד לול}}

"אני לא אוהב אותך" הוא ירה אחריי רגע. כלומר, זה לא שהוא הכיר אותה והייתה לו סיבה לומר את זה, זה פשוט יצא... "אני חושב, לפחות".

[[הנה, עכשיו הם יותר אוקוורד!]]