האסופ/מיןסא - לקריאת הכלל אבל תגיבו ותמותו. ):

"אה...בסדר. אם אתה מתעקש" הוא מלמל אחריי רגע, מתרחק סנטימטר אחד רק כדי להנהן לפני שנשק לו שוב.

"אל תגיד את זה כאילו אתה לא רוצה בזה גם." הוא חייך והתרחק מעט ממין-סא, מנתק את הנשיקה ותופס בידו. "הדירה שלי קרובה יותר." הוא הוסיף והתחיל למשוך את מין-סא אחריו

"עכשיו אתה מדבר לעניין" הוא התגרה מעט, למרות שמה שהשני אמר היה לגמריי נכון, הוא בהחלט רצה את זה גם. "אז קדימה, יהיה מעניין לראות איך הדירה שלך נראית"

לא לקח להם הרבה זמן להגיע לדירה של סוניונג, אבל רגע לפני שסוניונג פתח את הדלת הוא נעצר. "זה בטח יישמע מוזר אבל... אל דליק את האור עד שאני אגיד, אוקיי?"

"א-אוקיי" מין סא מלמל, מהנהן כשהביט בשני במבט תוהה. מה כבר היה שם בפנים שהוא צריך הכנה מראש ואזהרות כאלה....?

סוניונג חייך וגירד את עורפו לפני שפתח את הדלת. הוא נכנס מהר לדירה, משאיר את הדלת פתוחה מאחוריו, וניסה להחביא כמה שיותר דברים בכמה שפחות זמן. הוא לא חשב שמין-סא יבוא דווקא באותו יום אז הוא השאיר את הדירה מבולגנת, כשיש דברים שמין-סא עוד לא צריך לראות(הם יוצאים חודש!) בכל מקום. אומנם היה חשוך, אבל הוא היה די בטוח מה נמצא איפה ואיפה הוא אמור להיות, ותוך זמן מה שהרגיש לו נצח(למרות שהיא קיווה שהיה כמה דקות לכל היותר) הוא הדליק את האור, מתנשף מעט. "מצטער" הוא סינן בקושי

"זה בסדר" הוא מלמל, מגחך מעט. בהתחלה לא היה לו ברור באמת מה השני רצה, אבל כשהבין שהוא בסך הכל סידר חלק מהבלאגן שם בפנים חיוך עלה על שפתיו. "לא היית צריך לטרוח, הדירה שלי בטח מבולגנת בערך כמו שלך"

"אל תדאג, עדיין מבולגן אצלי." הוא צחק וסגר אחרי מין-סא את הדלת. "אז, אה. ברוך הבא לדירה הצנועה שלי?" הוא הציע, מחייך. "היא בטח קטנה יותר ממה שאתה רגיל אליו, אבל..." הוא לא סיים את המשפט

"דווקא נחמד" הוא מלמל, מביט סביבו מעט. בסדר, זה היה מבולגן. אבל זה היה דיי מה שאפשר לצפות מדירה של סטודנט. לפחות נראה לו ככה- כי זה לא שהוא באמת היה בדירה של סטודנט קודם.

"נחמד זה רע?" הוא שאל, רוצה להיות בטוח, לפני שמחבק את מין-סא מאחור ומשעין את הראש שלו על הכתף של מין-סא. "אם הייתי יודע שתבוא הייתי דואג שזה יהיה יותר מנחמד"

"לא לא, נחמד זה טוב" הוא מלמל, מסיט את מבטו הצידה אל פניו של השני ומחייך כשהניח את ידיו על אלו שלו. הוא אז עבר להסתכל על שאר הדירה, בוחן אותה יותר. "פעם הבא שאני אבוא תוכל לארגן יותר מנחמ- או ואוו". הוא התנתק מאחיזתו של סוניונג ופנה בצעד מהיר אל הטלסקופ שהיה מונח בצד החדר, מציץ אל מחוץ לחלון. הוא התיישב ליד, מציץ פנימה ומתאכזב מעט כשזה לא פעל מיד כמו בסרט. "איך גורמים לזה לעבוד?"

סוניונג בהה בהפתעה במין-סא, שעזב אותו בשביל הטלסקופ שלו. הוא נאנח לפני שהתקרב אל מין-סא והטלסקופ, מסדר כמה דברים ומכוון אותו לנקודה מסויימת, מסתכל דרכו כדי לבדוק שהכל בסדר לפני שסימן למין-סא להסתכל. "עכשיו זה עובד."

[הוא עזב אותו בשביל טלסקופפפפפפפפפ. OT3 ממש]

מין סא הציץ דרך העינית, חיוך משתאה עולה על פניו ברגע שעשה זאת. "זה מדהים" הוא מלמל בקול שלא יכל להסתיר את ההתלהבות שחש. מרגיש לרגע כמו ילד קטן בפלנטאריום, פחות או יותר.

{{חשבתי שהOT3 שלהם כולל את האסופ ולא טלסקופ |:}}


סוניונג חייך, ולאחר כשתי דקות כיסה סוףסוף את העדשה של הטלסקופ. "אתה כאן בשבילי או בשביל הטלסקופ, היונג?"

[אבל כרגע הוא מקנא בטלסקופ, לא בהאסופ]

"מה, בשביל הטלסקופ, דא" הוא אמר, מושך כתף אחת לפני שמשך את שני אליו ונשק לשפתיו שוב. "מה נראה לך?"

"אז בוא נלך לישון היונגגגגגגג" סוניונג אמר, מחבק את מין-סא ונשען עליו כך שהוא לא באמת יכול לזוז. "אני עייף."



{{תראי, הוא צעיר יותר. אני מנצלת את זה.
ולגמרי מדמיינת אותו כמו ג'יהון עכשיו OTL}}

[לול עליו. ועלייך. בעיקר עלייך.]

מין סא צחק, מהנהן ככל שיכל. "בסדר בסדר. גם אני עייף אתה יודע"

"אם לא הייתי מסתיר את העדשה היית נשאר כאן כל הלילה." הוא מלמל לתוך הצוואר של השני, עוד לא זז.

"....יכול להיות" הוא נאלץ להודות אחריי רגע של מחשב, מניח את ידו על כתפו של השני. "אבל עכשיו אני במילא תקוע כאן כי אתה לא נותן לי לזוז"

"אני יכול לישון ככה." הוא מלמל שוב. "כיף לי. אתה נוח."

"מצד שני אני לא בטוח שאני יכול לישון בישיבה ככה, אז אתה יודע. תצליח לגרור תרגליים למיטה?" הוא נאנח, עוצם את עיניו. כשדיברו על זה פתאום...הוא באמת היה עייף.

"אולי..."הוא חיכה כמה רגעים לפני שנעמד, מושך את מין-סא איתו. "הדברים שאני עושה בשבילך..." הוא הוסיף והתחיל ללכת לכיוון החדר שלו, מושך את מין-סא מאחוריו.

"כן הא...?" הוא מלמל, מחחיך חיוך עייף כשנגרר אחריי השני אל החדר. הוא נפל על המיטה ברגע שהגיעו לשם, "בסדר, יום אחד אני אודה לך כמו שצריך"

"תזכור את זה" סוניונג אמר עם חיוך, עוד עומד מול המיטה. הוא הסתכל על מין-סא, שנראה היה עייף אפילו יותר ממנו, לפני שהוריד את החולצה שלו והצטרף לשני על המיטה.

"בסדר" הוא מלמל, מתכרבל בחיקו של השני לפני שעצם את עיניו. נשארו לו בקושי שלוש שעות של שינה לפני שהוא כבר צריך לקום. "לילה טוב"