האסופ/מיןסא - לקריאת הכלל אבל תגיבו ותמותו. ):

"אה הא..." הוא מלמל, מזדקף לרגע רק כדי שיוכל להפיל את עצמו לשכיבה על הספה. "....לא תביא לי שמיכה אפילו?" הוא מלמל, מנפח את לחייו כשהרים את עיניו אל השני.

האסופ נאנח. "עדיין כל כך קטנוני..." הוא יצא מטווח ראייתו של מין-סא לכמה רגעים לפני שחזר עם שמיכה, מכסה בה את מין-סא ומנשק את מצחו. "תנסה לא להתעורר באמצע הלילה, אני לא אבוא לבדוק מה איתך עד הבוקר." הוא אמר למרות שהיה לו ברור שהוא יבוא כמה וכמה פעמים כדי לבדוק שמין-סא לא מת לו. הוא לא נראה בשיא שלו. "לילה טוב" הוא אמר והלך למטבח, לא מופתע למצוא שם היג'ין מחייכת.


"גם את הילדים שלנו תאהב כל כך כשהם יחזרו הביתה שיכורים?" היא אמרה, צוחקת מעט.

מין סא חייך לעצמו, עוצם את עיניו ומתכרבל בשמיכה. שיכור או לא- הוא הרגיש כאילו אבן ענקית ירדה מעל הלב שלו. והחוסר באבן הזאת גרם לו להרגיש כאילו הוא מרחף. הוא היה כל כך שמח. טיפשי היה לומר שהוא עוד אוהב את האסופ כמו שאהב אז, כי הוא לא- אבל עכשיו כשהמרירות נוקתה אז....טוב. האסופ היה חבר שלו. החבר הכי טוב שלו, אם לדייק. בסופו של דבר, הוא נרדם עם חיוך.

{{אחרי שניםםםםםםםםםםםםם GUESS WHO'S BACK TO RP}}

האסופ עמד בכניסה למטבח, מסתכל על מין סא שעוד היה שרוי בשינה עמוקה. למזלו מין סא לא התעורר כל הלילה, אבל בכל מקרה הוא יצא כמה פעמים כדי לבדוק שהוא עוד בחיים, ככה שבסופו של דבר האסופ היה עייף, מאוד.
היגי'ן התרוצצה מאחוריו במטרה להכין ארוחת בוקר, למרות שהוא התעקש שהיא לא חייבת, מה שהשאיר אותו בחוסר מעש. מלבד לבהות במין סא. הוא קיווה שהשני יזכור לפחות כמה דברים מהשיחה שלהם, כדי שלא יבהל מידי כשיקלוט איפה הוא, אבל הוא הטיל ספק רב בזה.



{{כלכך הרבה זמן לא כתבתי האסופ OTL}}

[[תקשיבי באמת שנים, זה לא צחוק |:]]

מין סא פקח את עיניו, משפשף אותן מעט וממצמץ כמה פעמים כדי לסלק את הטשטוש. הוא מצא את עצמו על ספה, ב.... הוא התיישב מיד, עיניו מתרחבות בהפתעה כשהביט מסביב וקלט איפה הוא. טוב, הוא היה שיכור אתמול, מאוד שיכור אתמול....הוא זכר שהוא הלך לשם, אבל.... אה.... הראש שלו כאב מידי בשביל שהוא יוכל באמת לזכור הכל כרגע. הוא הביט בהאסופ, שותק למשך רגע ארוך לפני שפלט "...היי"

{{מהיומולדת שלי לול אם היינו מחכות יומיים זה היה מהיומולדת שלי עד שלך}}

"היי" האסופ מלמל חזרה, מחייך מעט. הוא לא יכל אלא לראות את מין-סא הצעיר כשזה התעורר. גם אחרי כל השינויים שהוא עבר בשלוש השנים בהן הוא איידול, הוא עדיין רנאה אותו הדבר כשהוא התעורר.

"בוקר טוב!" היג'ין הכריזה מאחורי גבו של האסופ, מחייכת גם היא. "ארוחת הבוקר תהיה מוכנה עוד מעט." היא אמקה בקול רם מספיק כדי שמין-סא ישמע לפני שדחפה את האסופ לכיוונו. "תבדוק אם הוא צריך משהו"

האסופ גלגל את עיניו ובכל זאת המשיך ללכת לכיוונו של מין-סא, נעצר כמה צעדים לפניו. "איך אתה מרגיש?"

"אה...." הוא מלמל, מסיט את מבטו אל השני באיטיות ומרים יד רק כדי להצמיד אותה למצחו שלו. "מתפוצץ לי הראש, האמת....לא עשיתי משהו ממש מביך בלילה נכון? בבקשה תגיד שזה נכון....."

[[עוד יומיים יש לי יומולדתתתתתתתתתתתת]

"זה תלוי מה אתה מחשיב כמביך..." האסופ מלמל, אבל מיהר להחליף נושא. "אתה רוצה כדור? נגד הכאב ראש"

{{אני יודעעעעעעעעעעעעעע
...המתנה עוד לא מוכנה OTL היא תהיה יום אחד}}

"אהה, אפשר" הוא מלמל, מעקם מעט את אפו. הוא אף פעם לא אהב כדורים, אבל זה לא שממש הייתה לו ברירה.

"עדיין לא אוהב כדורים?" הוא חייך, שמח שלפחות חלק מהרגליו של מין-סא נשארו אותו הדבר.

"...לא ממש" מין סא הודה, מחייך חיול נבוך כשהביט בשני. "קפה יהיה בסדר"

האסופ העיף מבט למטבח לפני שחזר להסתכל על מין-סא. "זה יצטרך לחכות קצת, היג'ין לא נותנת לי לגעת בכלום במבטח"

"טוב" הוא מלמל, מחייך מעט. "בכל מקרה, אמ...." פתאום הוא לא ידע מה לומר, זה היה כל כך מביך. על מה הם דיברו אתמול בכלל....?

האסופ התסכל על מין-סא כמה רגעים, מחליט שעשכיו כשהוא לא שיכור זה יהיה הרבה יותר מוזר אם הוא יישב לידו ובסוף מתיישב על ספה אחרת. האסופ פתח את פיו לדבר וסגר אותו כמעט מיד. לא היה לו משוג מה להגיד. לאחר כמה דקות שתיקה הוא סוף סוף מצא מה להגיד. "אתה עדיין נראה אותו הדבר כשאתה ישן." הוא אמר והתחרט על זה כמעט מיד אחר כך.

"הוו" הוא מלמל, לא יכול שלא להרגיש נבוך מעט. כל המצב הזה היה כל כך....הוא לא יכל לעצור את עצמו לפני שפלט. "טוב תגיד, מה הלך כאן אתמול?"

{{לול וחשבתי שסופ חסר טאקט}}

האסופ נאנח. הוא באמת קיווה שמין-סא יזכור משהו לפחות. "המנהל שלך התקשר אלי ואמר לי לחפש אותך, לא מצאתי אותך אז חזרתי הביתה, ואתה היית כאן." הוא נעצר, לא יודע כמה הוא צריך להגיד

[[מין סא חסר טאקט, איך לא הבנת את זה עד עכשיו?]]

"הוו..." הוא מלמל, מהנהן. הוא כיווץ את פניו מעט כשניסה להיזכר. "אני...אה... דיברנו...." היה הדבר הכי טוב שהוא יכל להוציא.

לפני שהאסופ הספיק לחשוב על תגובה, היגי'ן יצאה מהמטבח. "ארוחת הבוקר מוכנה~" היא הכריזה, מחייכת.

האסופ חייך אלייה ונעמד ממקומו לפני שהסתכל על מין-סא. "אולי נדבר על זה אחרי שנאכל?" הוא הציע, עוד מחייך, והושיט יד למין-סא כדי לעזור לו לקום מהספה.

"סבבה" הוא אמר, לוקח את ידו של האסופ ומושך אותה כדי לקום. זה היה נחמד, להסתדר ככה שוב. גם אם האוויר בחדר עדיין היה מלא במבוכה.

הם אכלו בשקט יחסי, מידי פעם מבקשים להעביר משהו, אבל בעיקר שקט. זה הלך הרבה יותר טוב מאיך שהאסופ חשב.

ואז היג'ין התחילה לדבר. "אז למה רבתם בכלל?" היא שאלה, מרפקיה שעונים על השולחן וסנטרה על ידיה, מביטה בשניים באינטנסיביות. "אתם מסתדרים כל כך יפה, חייבת להיות סיבה רצינית למה רבתם."

"אה...." מין סא מלמל, מרים את מבטו אלייה וידיו מתהדקות סביב ספל הקפה שלו, הוא שתק, מסיט את מבטו לרגע ארוך אל האסופ לפני שהביט בה שוב. זה לא שהוא יכול פשוט לספר את זה\ בטח שלא במעמד שלו. אבל... היא, האסופ... "אני חושב" הוא מלמל לבסוף, "שהאסופ צריך לספר את זה, ולא אני".

האסופ הסתכל עליו לכמה שניות לפני שהחזיר את מבטו להיג'ין. "הוא הבחור ששכבתי איתו" הוא אמר כאילו כלום, ממשיך לשתות את הקפה שלו בשקט.

מין סא החניק שיעול, נחנק מעט מהקפה שבדיוק לגם לפיו. הוא שתק עוד רגע ארוך לפני שמלמל. "כ-כן".

"...אה. ולא דיברתם אחד עם השני כל כך הרבה זמן בגלל זה?" היא נאנחה והנידה את ראשה. "גם סוניונג הומו, ואין לך בעיה איתו בכלל." היא אמרה, מסתכלת בכעס על האסופ.


"עם סוניונג לא שכבתי." הוא הדגיש, וניסה להכחיש את הרעד שעבר בגופו רק מהמחשבה על זה. "הוא בן דוד שלי, לא אמורה להיות לי בעיה עם העדפה המינית שלו."

"י-יש לך בן דוד הומו?" הוא קרא, לא יכול שלא להיראות מופתע. כלומר, זה לא שהוא היה...או שכן. הוא לא שכב עם אף אחד חוץ מהאסופ, אם לומר את האמת. גם אם הוא רצה, לא היה לו זמן, עם העסק של האיידול וזה. אז.... פתאום הוא חשב שבהתחשב בעובדה שהוא בן 23, זה ממש עצוב. הוא ממש עצוב!