Hallyu Wave

{{מה לול שיאנג ולנה?}}
ג'אקיונג הביט במאריסה במבט עצבני. הוא אהב אותה, באמת, היא הייתה הנונה המועדפת עליו מהקבוצה. אבל הוא שנא כשהיא נגעה במונצ'ול ככה. הוא שנא את זה כי הוא ידע שמונצ'ול שונא את זה. וגם כי זה גרם לו לרגשות קנאה שמעולם לא הרגיש בעבר. "היונגנים~ עד מתי נחכה פה~ אנחנו צריכים להמשיך להתאמן על הריקוד!" ובמילין אלה הוא משך את מונצ'ול מידיה של מאריסה וחיבק אותו, מעט יותר בחוזקה ממה שהיה מתאים באותו רגע. הכל כדי להפגין שייכות.

{{סבבה?}}

שיאנג הניד בראשו. "אתה לא היחיד, זה בסדר." הוא חייך. הייתה לו הרגשה שהם יסתדרו טוב. "מתי עלית לקוריאה?"

{אלירן עוד ישתלט על העולם לולוז. יואו אור חתיכת קליטה מאוחרת}
"לאאאא ג'אקיונג-אה בבקשה לא עם אני אצטרך לרקוד את הריקוד הזה עוד פעם אחת בהיום הזה אוף" לנה חזרה להתבכיין על הריקוד, זה לא שהיא שנאה את הריקוד היא שאנה ללמוד אותו שכוללת בה פעולה מאוד מאוד שנואה אליה -> להתאמץ.

{{הנה שיר באתי להגיב ):}}

"אה, ג'אקיונג-" מונצ'ול מלמל, יודע שהוא בטח מתחיל להסמיק, "אנחנו מחכים רק לעוד אחד, אני חושב" הוא ענה, מחבק את הצעיר חזרה

{{אני אגיב יותר נורמלי בערב כשאהיה בבית ט'ו}}

{צריכים לחכות לשני ;=; כפרות אלייך 3> }

"אוקיי..." ג'אקיונג חייך. לא באמת היה אכפת לו מהריקוד (טוב, כן היה לו אכפת, אבל פחות מבדרך כלל), הוא בסך הכל חיפש תירוץ לחבק את מונצ'ול. הוא טמן את ראשו בחזהו של מונצ'ול, נושם את ריחו.
שיאנג הנהן לעברו של לומי. "אני מבין אותך. אבל אל תדאג, אתה בסדר. אתה מדבר יותר טוב ממני, ואני פה כבר שבע שנים..." הוא אמר במרמור קל. כנראה שהוא קלט את זה, כי הוא העלה על פניו חיוך מרגיע.

הייאון צחקקה לעצמה בזמן שחשבה שלמרות שמונצ׳ול לא מסכים לג'אקיונג גלידה, ונראה בהתחלה קשוח לגביו, היחסים בינהם טובים~
פלוס היא גם שמחה שיש שימוש לסינית שלה, שלא למדה לחינם, הרי ישלהם שני סינים בקבוצה, דיי הגיוני שיהיה להם יותר קל לדבר איתה מנדרינית ולכן פנתה לשיאנג ולומי ואמרה להם במנדרינית:״שיאנג סונבא, לומי סונבא~ אם יותר נוח לכם לדבר במנדרינית, אתם מוזמנים לדבר איתי במנדרינית~ אולי אני לא יבין מילה או שתים לפעמים, כי אני עדיין לומדת, אבל אני אשמח אם תוכלו לי ללמוד״ אמרה בביישנות עם חיוך מבוייש על פניה, ״אה ואם תצתרכו עזרה בקוריאנית אני אשמח לעזור!!״ הוסיפה אחרי כמה שניות, עדיין מבויישת. כנראה היא לא התגברה לגמרי על זה שהיא חדשה, ועדיין טיפה לחוצה, היא עדיין גם לא הייתה בטוחה איך היא הולכת להשתלב וככל שרק חשבה על זה היא נהייתה יותר ויותר לחוצה. 

{מצטערת אם זה לא הכי טוב, אני על האייפון וממש מעצבן לרשום פה... וכמה מילים מסופיי משפט לא רואים אז נסו להתעלם מטעויות הפעם(ובכללי) בבקשה>.< }

שיאנג חייך חיוך עצום. כנראה שהשינוי הזה היה יותר לטובתו ממה שחשב. "תודה." הוא אמר לה במנדרינית. "זה ממש יעזור. ואת מדברת ממש טוב יחסית למישהי שרק לומדת עדיין..." הוא הגניב חצי מבט אל לנה, אבל היא לא שמה לב לזה.

"לנוח?" ג'אקיונג שאל בהשתאות. "נראה לך?! אני חייב להמשיך ללמוד את הריקוד של דה בויז!"

{{כי אור אמרה שלפי הטיימינג ברולפליי זה יצא. XD}}

{{אור הולכת לפי הם קדמו עם סוג'ו->אחרי סוג'ו היה סנסד}}

"אתה בטוח שניסית לישון אז? כי יש לי הרגשה שניסית ללמוד את הריקוד אתמול במקום לישון" מונצ'ול צקצק בלשונו, מסתכל על הצעיר בחוסר אמון מוחלט

לפני שלומנצ'ול אפילו הייתה הזדמנות להגיב, הפלאפון שלו התחיל לצלצל עם השיר שאלירן בחר לו- שיר הפתיחה של הבורר או משהו, הוא לא היה בטוח- הצלצול המזהה של האסופ. "האסופ-שי, איפה אתה-" הוא ענה מיד
"תקשיב, מונצ'ול, היה קצת בלבול-"
"מה? מה זאת אומרת בלבול?" מונ'צול שאל בפאניקה, מפחד שכבר יעיפו כמה מהם מהקבוצה או משהו
"אתם תהיו רק 12 בסוף,"
מונצ'ול שחרר אנחת רווחה.
"ואני אקבל עוזר." האסופ סיים עם טון מאושר
"עוזר?"
"איזה טרייני אחד שנכשל בתור איידול, עשו לו הסבת מקצוע למנהל. תראה, גם לי הם עשו הסבת מקצוע ויצאתי בסדר גמור כאן, אז זה לא יכול להיות רע מידי- אבל הוא צעיר, אז הוא מין עוזר כזה. בקיצור, הוא אמור להגיע אליכם תכף, כי לי יש עוד כמה דברים לטפל בהם- תנסו לא להפחיד אותו. הסברתי לו את המצב, הוא אמור להצליח להסביר לכם את כל מה שאתם לא מבינים"
"א-אוקיי..." מונ'צול אמר בשקט, מפקפק בכל מה שהאסופ אמר ומנתק לו, בוהה בדלת בציפייה. "יש לנו מנהל חדש." הוא אמר פחות או יותר לאף אחד, "ז"א, מנהל נוסף" הוא תיקן את עצמו


{{אז קצת הסבר. שני (מיס סנארקה) הייתה חייבת לוותר על ההשתתפות ברולפליי בגלל בעיות טכניות (לא, ברצינות, בעיות טכניות- הפלאפון שלה לא אוהב את הפורום), ולכן הם יהיו 12 ולא 13.
בעקבות הצורך שלי במנהל נוסף (הם פאקינג 12, אנשים. להאסופ רק נולדה ילדה עכשיו, הוא עסוק! הוא צריך עזרה!), שכנעתי את שני (ביוטי) לעשות לדמות שלה שהייתה אמורה להיות חברקבוצה הסבת מקצוע והוא רשמית העוזר-מנהל-שטותשטות כי הוא קטין.
יחי יכולות השכנוע שלי! D: אומשהו. כן, אמ. זהו.
שוב פרופילים בעמוד הראשון הרל הר"פ המקורי שטותשטותוכו'וכו'יאדהיאדה...}}

לא משנה מאיזה כיוון ניסה להסתכל על זה, כל העסק הזה היה גוש אחד ובוהק של רעיון רע. ממש רע. ממש ממש ממש רע. ממש....הוו לעזאזל למה הוא בכלל נכנס לקשר עם חברה גדולה? הוא צריך לתבוע אותם. אבל ההנחה שאז הם יתבעו אותו בחזרה, יקלפו את העור שלו ויאכלו את השאר בעודו חי לא היה מעודד במיוחד. אז הוא מצא את עצמו שם, בדרכו לחדר החזרות. הוא לא נראה כמו מנהל- בהתחלה חשב ללבוש חליפה או משהו, אבל זה נראה מגוחך, כלומר, ממש מגוחך. אז הוא לבש ג'ינס רחב וג'קט שחור מקושקש מעל חולצה לבנה. מה שלא נראה רשמי בכלל, הוא תהה אם היה דיי בתיקייה הקטנה שאחז קרוב לחזהו, מלאה במסמכים עם מידע עליהם ותמונותיהם, כדי להבהיר להם שהוא לא חבר להקה נוסף אלא העוזר מנהל שלהם. כלומר, אלוהים- חלק מהם היו יותר מבוגרים ממנו! כן, זה היה רעיון רע.
הוא נאנח, מעביר יד בשערו לפני ששלח את אותה יד קדימה ודחף את הדלת לרווחה. סוקט את החדר במבטו ממקומו בכניסה.

[יואו אור אני שונאת אותך]

{{שני אני אוהבת אותך ומחמיא לו ורוד XDDDD}}

"אתה ה...מנהל?" מונצ'ול שאל כשראה מישהו נכנס לחדר, לא מרגיש בנוח לקרוא לו עוזר

[נכון? הולם את הגישה הגיי שלו]

"אה, כן" הוא אמר, מעיך מבט בקלסר שבידו לפני שהרים את מבטו שוב. "מונצ'ול שי. נעים להכיר".

[אני עושה // בסוף. שתדעי]