Hallyu Wave

{{טוב, באישור של אור אני מצרפת דמות חדשה. פרופיל מלא ביום חמישי כשאגיע הביתה, אבל בינתיים פרטים כלליים-
קוראים לה מידורי (שם משפחה יוחלט בהמשך), היא יפנית חנונית רצח (גיימרית, אוהבת אנימה ומנגה, אוהבת רולפלייז). בתור תלמידה בתיכון היא לא ממש התחברה עם אנשים בכיתה שלה, ולאט לאט התחברה יותר לאנשים דרך האינטרנט. בעיקר אנשים מקוריאה. ממש לפני שסיימה את התיכון, החבר הכי טוב שלה.מקוריאה (אהמ מונצ'ול) אמר לה שהוא יכול לעזור לה להתקבל להיות טרייני ב- HWE והיא החליטה ללכת על זה. היא כוסית אש 3: היא קצת אוקוורד עם אנשים בפעם הראשונה שהיא מכירה אותם פנים אל פנים, אבל ברגע שהיא מכירה אנשים לעומק היא הכי חמודה בעולם. היא הולכת להיות הראפרית בלהקה. היא בת 22, גיל קוריאני}}

שלא כמו מרבית הקבוצה, מידורי כן שמה לב לסיטואציה בה מונצ'ול וג'אקיונג היו. היא תהתה אם מונצ'ול מסמיק כל כך בגלל שהוא עדיין הרגיש לא בנוח עם הילד, או שיש סיבה אחרת. היא ציינה לעצמה לשאול אןתו לגבי זה אחר כך.
היא החליטה לעזוב את העניין כרגע והביטה בעצה במראה שוב, מנסה לקלוט לעומק מה היא רואה.
השיער שלה היה בצבע סגול מטאלי, חלק לגמרי ומדורג כך שהחלק הקצר ביותר מקדימה הגיע לה לסנטר והחלק הארוך ביותר הגיע לה לאמצע הגב. היא מעולם לא צבעה את שיערה קודם- גם ככה כולם כבר חשבו שהיא מוזרה- והיא ממש אהבה את השינוי.

מאריסה רצתה להרביץ לאוליבר כשזה פיקפק בבלונדיניות שלה- אבל כשהוא דיבר על הבגדים היא נרגעה קצת. "הכי יפים?" היא שאלה בחשדנות. "אני לא יודעת אם לסמוך עליך בנוגע לזה אחרי שצבעת לי את השיער לחום."


{{היא תפקפק בו לנצח}}


"אנחנו במקום ציבורי." הוא ציין את הברור מאליו, משחרר מעט את אחיזתו בתקווה שג'אקיונג יבין את הרמז.

{{ וחזרתיייייייי. ואזמה אם אנלא קשורה בשיט לכלום. >: }}

זה היה יום נחמד. זה הרגיש כמו יום המהפך ב'אמריקס נקסט טופ מודל'. הוא היה הדוגמנית שממש אהבה את השיער החדשה שלה ומאריסה הייתה הביצ'ית שלא תפסיק לבכות על השיער שלה במשך כל העונה. הוא אהב את התספורת החדשה של והוא עוד יותר אהב את הסטייליסט שהסכים להשאיר אותה דומה לכפי שהייתה. השיער שלו היה קצר יותר, עד חצי העורף אך עדיין שחור כפחם. מה שייחד אותו היה הפסים הכחולים הבהירים שעיטרו אותו והקצוות שנצבעו בטורקיז יפייפה.
"יא, לנה, אל תזכירי לה. ככל שהיא תשכח מזה יותר מהר ככה יהיה יותר טוב לכולנו." אמר צ'ין-הא ונאבק להחניק חיוך כשפרע את שיערו מול המראה בניסיון להיראות קצת יותר... טוב... פרוע. הוא גם ראה בזוות העין דרך המראה את מונצ'ול וג'אקיונג. הוא קיווה לתפוס את עיניו של מונצ'ול לרגע ולקרוץ לו. הוא אהב להלחיץ אנשים ככה.
איזה זוג חמוד, חשב לעצמו.

{{חלדיגשכחשידגכךחל שכחנו להגיד שהקבוצה עוד לא יודעת על צ'ולקיונג ;;
צ'ולקיונג בעצמם עוד לא החליטו שהם צ'ולקיונג T___T}}


מאריסה זרקה ללנה מבט כועס, מוכנה לצעוק עליה חזרה בכל רגע, אבל העדיפה קודם כל לוודא הכל עם אוליבר. "אם לא אני אלך לצבוע את השיער שלי חזרה לבלונד בלי אישור שלך." היא אמרה בלי להסס.

{{/שבורת לב}}

"לא, לא, זה לא מפריע-" מונצ'ול מיהר לענות אבל נעצר, לא יודע איך להמשיך. הוא לא יכל להגיד לג'אקיונג שמאז הנשיקה כל מה שהוא יכול לחשוב עליו זה השפתיים שלו, ושהעובדה שהם כל כך קרובים ושהוא לא יכול לעשות כלום בנוגע לזה משגעת אותו... לפחות הוא לא יכל להגיד את זה בלי למות מבושה. ובטח לא כשהם מוקפים בשאר חברי הקבוצה ובכמה ספרים אקראיים. "אני... אני מצטער, אוקיי?" הוא מלמל לפני שהסיט את מבטו מהצעיר ואל הדרמה שכבר התחילה להישכח. הוא בהה במאריסה כמה רגעים לפני שהבין משהו. "את... ממש דומה לאמא שלי עכשיו."



"להשוות אותי לדומגניות שאני יודעתש אני יפה מהן לא יעזור כאן, לנה." מאריסה אמרה בטון משועמם, מיד מוסיפה: "את נראית כמו קליאופטרה," חיוך מתפשט על פניה. למרות שהיא הייתה מחוייבת להודות שהסתפורת החדשה התאימה לה. אבל היא לא תודה בזה בקול, וכנראה שלעולם לא כי כל זה נשכח ממנה ברגע ששמעה מה מונצ'ול אמר. "באמת?" היא נעמדה ממקומה, כמעט מרביצה לאוליבר בטעות בפרץ ההתלהבות שלה. "באמת, באמת?" היא התקרבה למונצ'ול, מחבקת אותו. "זה הדבר הכי נחמד שאמרו לי כל השבוע!"



{{רוצה לנצל הזדמנות זו כדי להזכיר שאמא של מונצ'ול דוגמנית לשעבר שומאריסה היא המעריצה הכי גדולה שלה EVER}}

מידורי השתעממה מהר למדי מהשיחה על השיער של מאריסה. זה לא שהיא הייתה אנטיפטית, פשוט היא לא הבינה איך אפשר להעביר כל כך הרבה זמן בדיבורים על משהו כל כך לא חשוב. לכן היא העדיפה להוציא את הפיאספי שלה ולחזור למשחק החדש שקנתה אתמול.
שיאנג ניסה לעקוב אחר השיחה, ללא הצלחה. הוא התקרב אל ג'אקיונג, מחבק אותו מאחור. "אל תהיה עצוב בגלל מונצ'ול." הוא מלמל בשקט, רוכן לכיוונו. "הוא פשוט ככה."
ג'אקיונג הסמיק וחייך, מסתובב לחבק את.שיאנג בחזרה. "אני יודע. אני לא עצוב!"

{{ ניסיון עלוב להתחיל שיחה T____T ועטר נגיד שהוא מכיר את המשחק >: }}

"היי! אני מכיר את המשחק הזה!" צהל צ'ין-הא לעבר הבחורה החדשה. מידורי אם הוא זכר את השם נכון.
"סיימתי אותו כל כך הרבה פעמים. הוא מעולה," הוסיף בחיוך.

{{ אגב אני עדיין לא מבינה איך הקשרים בינהם XD כאילו הם מכירים כבר טוב או שזה עדיין רישמי יותר? :$ }}

{{איןלי כוח לחשוב על תגובה בשביל מאריסה/מונצ'ול אז אני פשוט אסביר לך
יון עזבה מתישהו בחמישה חודשים האלו, במקומה הביאו את מידורי. הם כולם כבר מכירים טוב וBFFים כזה ביניהם או לפחות לא שונאים אחד את השני רצח. |:
חוץ מבפעמים בהם מאריסה עולה לכולם על העצבים אבל הם אמורים כבר להיות רגילים לזה ם:
אם את צריכה עוד הסברים בשביל זה נפתח הOOC (טוב האמת הוא נפתח להתפקדות אבל הוא עבר שינוי לOOC) ושם אני יכולה לחפור לך הרבה יותר XD
או שתשלחי הודעה במסנ' P: }}

"אני יודעת." מידורי חייכה אל צ'ין-הא מבלי להרים את עיניע מהמשחק. "רק אתמול קניתי אותו ואני כבר מכורה לחלוטין."

{{ קיי אני קשת קליטה אז נדבר במסן מתישהו XD }}

צ'ין הא נעמד על יד כיסאה של מידורי ובחן את מהלכיה מקרוב.
"את יכולה להשתמש בנשק שקיבלת בשלב הקודם, הוא יותר יעיל," הציע בטון חולמני. הוא התרכז יותר במשחק מאשר במה שאמר.
"או זה היה מהלך טוב!"

{גיימר טוק. הו יאעה (H) }}

{{חמודים 3>}}

מידורי צחקקה בזמן ששיחקה, משועשעת מדבריו של צ'ין-הא. משחקים, למשל, היו משהו שהיא יכלה לדבר עליו שעות, בניגוד לבגדים או איפור או שיער. "אני תוהה. אתה חושב שכדאינלי לבשתמש בנשק הזה עכשיו, או לשמור אותו? הוא יכול להעביר אותי לשלב הבא כבר עכשיו, אבל מצד שני אני מפחדת לבזבז אותו כי בטוח אצטרך אותו יותר מאוחר."

"מי אמר שצריך.לשאול אותו?" מידורי חייכה בערמומיות. "אני לר אתנגד למשחק חדש, אף פעם.*

רוצה ללכת מחר אחרי האימון?" שאל בהתלהבות.

{{ אממ. ירשו להם או משהו? XD }}

"ברור~ בשנייה שיהיה לנו זמן פנוי נעשה את זה." היא חייכה אליו. "It's a date~"

{{כל עוד הם עושים את זה בזמן הפנוי שלהם ולא על זמן חזרות... אני לא רואה סיבה שלא~}}